מבוא

עמוד:14

מ ב ו א 14 מסכת קידושין בספרות חז"ל . משנת קידושין מתמקדת בפן המשפטי בלבד . כפי שנראה להלן הייתה סדרת טקסים שבסופם עברה האישה לבית בעלה, והם נמשכו זמן מה לאחר תחילת החיים המשותפים . אף על פי כן אין המשנה רומזת להם . אפילו הנישואין עצמם אינם נזכרים במשנתנו במפורש . מטרת הקידושין או האירוסין היא להכין את טקס הנישואין שבסופו האישה מתחילה לחיות עם בעלה באופן סדיר . אך עבור משנת קידושין מעשה הקידושין מוצג כמטרה בפני עצמה שאין אחריה המשך . ברור שאין למעמד האירוסין כל תפקיד כשלעצמו ; ללא ההמשך הטבעי של הנישואין הוא חסר ייעוד . על כן מובן שאין לקרוא את משנת קידושין כיצירה עצמאית . המשנה באה לתאר ולשקף את השלב הראשון, ואין ללמדה אלא כחלק של השלם . קריאה זו טבעית ללומד המסורתי, אבל במחקר הוצע כבר לקרוא כל משנה כיחידה עצמאית כוללת ושלמה, וכאילו כל אחת משקפת אופי משלה ( אופיו של העורך ) . גם אנו נוקטים לעתים בדרך זו בכל מקום שבו היא נדרשת לדעתנו . אבל במקרה זה ברור שמשנת קידושין כולה היא פרק במסכת נישואין הכוללת פרקים ממסכת כתובות, עשרות משניות בודדות, ברייתות המפוזרות בתלמוד והרבה מסורות שאבדו לנו . בעם ישראל עוצבו טקסים רבים בתקופת המשנה והתלמוד, ואולי אף שורשיהם נעוצים בתקופת המקרא, אך שאלה זו קשה לבירור . למרות חשיבות הפולחן המקדשי, ומאוחר יותר לימוד התורה, שני אלה לא הפכו למודל לעיצוב הטקסים . כך, למשל, לטקס ברית המילה ניתן היה להעניק פרשנות של קרבן, ואמנם פרשנות כזאת מופיעה במקורות המאוחרים, אך במידה מצומצמת בהרבה . בחברה היהודית, המשפט, שהוא תוצאה של מבנה הלימוד, הפך להיות הדגם המעצב של רבים מהמעמדות הסמליים . גם הייבום והחליצה עטו מעטפת זו . הפקרת פירות שביעית, הרמת מעשרות, לקיחת הלולב וכיוצא באלו – כל הטקסים הללו עוצבו כמעין מכירה, וחכמים נוקטים בהם במונחים ובגדרים של מכירה . הפקרת שביעית, למשל, נעשית לפני עדים כמו מכירה, זאת אף שאין כאן צד שני המקבל את החפצים . להערכתנו יש כאן השפעה מובהקת של דרך התנהלותה הפנימית של שכבת החכמים המפתחת את הלימוד בכיוון של הליך משפטי לכיד והגיוני, ועמדנו על כך במבוא הכללי לפירוש המשניות . דומה שעל עיצוב טקסי הנישואין השפיעו שני מרכיבים עיקריים . הראשון הוא ההיבט המשפטי . מעבר האישה נתפס כקניין סמלי, וסמליו הם סמלי קניין . בספרות כבר מיטשטשת ההבחנה בין המעשה הסמלי לקניין ממשי . משנת קידושין עצמה בסידורה כורכת את הקידושין עם קניינים אחרים, ריאליים יותר . עם זאת לא כל סמלי הקניין משמשים בקידושין, וכנראה גם לא בקניין בני אדם ( עבד, עבד עברי ) אחרים, כל זאת בניגוד לקניית חפצים שלהם דרכי קניין אחרות . מבחינה זו סידור המשנה משדר מסר שקידושין הם מעשה קניין

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא