מבוא

עמוד:12

ה ק ד מ ה 12 מסכת גיטין מהות ארמית תרגום לעברית הקטע באחד למרחשוון שנת שש תאריך, באחד למרחשון שנת שת במצדה למצדה ( 73 לספירה ) מקום כותרת-שבק ומתרך מן רעותי יומא דנא מעזיב ומגרש מרצוני היום הזה הצהרה אמר יוסף בן יוסף בר נקוסה אשר יושב במצדה לך אשתי מרים בת יהונתן מנבלט יושבת במצדה אמר יהוסף בר יהוסף בר נקסא מ [ ] יתב במצדה לכי אנתי מרים בת יהונתן מן הנבלטה יתבא במצדה הצהרת הגבר די הואת אנתי מן קדם דה שהייתה אשתי לפני זה שאת רשאית בעצמך ללכת ולהיות אישה לכל אדם יהודי שתרצי די את רשיא בנפשכי למהן ולמהי אנת לכל גבר יהודי די תצבין ויהיה לך ממני ספר גירושין וגט שילוחים כדת משה והיהודים ולהוי לכי מני ספר תרכין וגט שטר שבקין כדין משה ויהודאי הגירושין כל התקלות [ ? ] והנזקים [ שיהיו ] לך בדין זה יהיה עומד ומשולם לרבעים ( ברבעי כסף ) ובזמן שתאמרי לי אחליף לך את השטר כראוי כול חריבין ונזקן . . . לכי כדין יהי קים ומשלם לרבען ובזמן די תמרין לי אחלף לכי שטרא כדי הוא שיפוי נזקים עדים חתומים שלושה עדים יהודיים השטר כתוב בלשון משפטית יבשה, ורק התאריך מסגיר את סערת הנפש . ספק אם כל בעל היה כה נדיב לאשתו ומוכן לשלם כל נזק שיצמח מהשטר . אין מדובר בשטר על תשלום הכתובה, או משום שזו קיימת או משום תנאי השעה . אולי יהוסף זה מוטל פצוע קשה, ואולי נחלתו אי שם בהרי יהודה והופקעה זה מכבר בידי השלטונות . שטר נוסף שעורר במחקר ויכוח נרחב הוא פפירוס נחל צאלים 13 . את השטר שם כותבת האישה והוא מנוסח כגט, אך אם כך ניתן להבין ממנו שהאישה מגרשת את בעלה . על כן היו שפירשו שזו קבלה על גט, או שאכן האישה מגרשת את בעלה . אמנם ההלכה רב-גונית מאוד, אבל פירוש אחרון זה נשמע דמיוני בתנאי התקופה, וכאמור לא רק מסורת חז"ל שוללת אותו אלא גם דברי יוספוס . על כן נראה שאכן זו קבלה על גט, ויש צורך לתקן כמה מהקריאות בגט כדי שיהיה "הגיוני" . למרות דברינו לעיל יש להעיר שבכמה שטרות מימי הביניים המוקדמים

תבונות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר