|
עמוד:5
אָנוּ בָּאנוּ מֵאַיִן בָּאנוּ כָּאן כֻּלָּנוּ אַל תַּחֲשֹׁב שֶׁלֹא רוֹאִים מֵהַצַּד רוֹאִים אוֹתָנוּ רַק אֲנַחְנוּ לֹא רוֹאִים הַזְּמַן הוּא חֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת וְהַרֹאשׁ בַּקִּיר לֹא יָצָא מַה שֶרָצִינוּ אַ הַיּוֹם צָעִיר זלי גורביץ', יום יום , 2002
|
|