|
|
עמוד:14
14 המגפה כבר כאן השני ולקראת הסגר השני שחווה מדינת ישראל בתקופת החגים . מכיוון שהסדרה הגדר מותאמת באופן פלא לתקופה שאנחנו חיים בה, האם לא ניתן לראות בסדרה זו ניסוי חברתי המלמד אותנו, הצופים, ואת השלטון ומוסדותיו כיצד לנהוג במצב קיצון זה של מצב חירום ? וככלל, האם לא ניתן לראות ביצירות בדיון שונות - העוסקות בהתמודדות האזרח הדמוקרט עם מצב חירום קיצון - ניסוי חברתי ? גם אם הוא דיסטופי, הוא עונה על השאלה כיצד המרחב שלנו ישתנה אם נחווה אירוע טראומטי ושיבוש הסדר החברתי - סימבולי ? בעשור האחרון רבו היצירות הבדיוניות הדיסטופיות שעלו לשידור, בעיקר בחברת ההפקות האינטרנטית נטפליקס . כולן, ללא יוצא מן הכלל, שאלו את השאלה כיצד האזרח הדמוקרט, או לחלופין השלטון הדמוקרטי ומוסדותיו השונים, יתמודדו בשעה שאיום חיצוני לא מוכר יבוא על העולם וישבש את המרחב המוכר של הסדר החברתי הישן והטוב . בשאלה זו עסקו גם לא מעט יצירות ספרות שונות, וכן יצירות מתחום התיאטרון . בשלוש מסות אלו אני מציע לראות ביצירות אלו ניסוי חברתי, שגם אם הוא בדיוני, ניתן להסיק ממנו מה יקרה למרחב הלאומי הלוקאלי והגלובלי בשעת אירוע קיצון כפי שאנו חווים אותו כיום . בספרו הנודע של אפלטון המדינה ( אפלטון, 1979 ) , דרש אפלטון להוציא את האומנים מחוץ למרחב של המדינה המושלמת, דווקא מפני שהוא ראה באומן בעל כוח רב לחזות תהליכים חברתיים ופוליטיים של חברה . שלוש המסות המוצעות בספר זה מאמצות גישה זו של אפלטון, שלאומנים יש כוח רב לחזות את העתיד ולקרוא תהליכים חברתיים ופוליטיים, אולם מתנגדות לגישה שיש
|
|