|
|
עמוד:11
רון ישועה | 11 קיים צמצום זכויותיו של האזרח הדמוקרט, ומצד שני – שמירה על המרחב הדמוקרטי של האזרח . אלו הם פרדוקסים אתיים, פוליטיים וכלכליים . אני מבקש לעסוק בשאלות אלו בשלוש המסות בספר זה . אך השאלה העומדת בבסיסו של דיון מן הסוג הזה היא שאלת המקור : כיצד ניתן לקבל תשובות על תהליכים שמתרחשים ועל פרדוקסים הנראים בלתי אפשריים לפתרון בזמן התרחשותם ? המחקר האקדמי מבוסס על עובדות ואירועים . לפיכך כל מחקר באשר הוא מתבסס הלכה למעשה מנקודת מבט מההווה אל העבר . בהווה מתרחש ה"ניסוי החברתי" הפוליטי של הסדר החברתי הממשי - בין כבר התקבע ובין נוצר זה עתה - ורק לאחר זמן ניתן לחזות את תוצאותיו . לאחר זמן נוסף ניתן להבין כיצד שינויים פוליטיים ואידיאולוגיים שהתרחשו בעבר שינו את פני המרחב . השקפה מן הסוג הזה שוללת למעשה הבעת עמדה אקדמית או מדעית על ההווה, מפני שההווה עצמו חסר צורה מדעית ולכן חסר צורה אובייקטיבית שניתן לחקור אותה . ובכל זאת, כיצד ניתן לומר משהו על ההווה באופן אובייקטיבי ולא סובייקטיבי מתוך רחשי הלב ? הבה נתבונן בשתי דוגמאות שונות . בדוגמה הראשונה אציג את דברי ראש ממשלת ספרד : "ערב טוב, אזרחים . תודה שהצטרפתם . זהו נאומי הראשון בתור ראש הממשלה החדש של ספרד . זהו ללא ספק רגע קשה . המדינה שלנו, כמו העולם, עומדת בפני זמן מכריע . מלחמת העולם השלישית שאירעה לאחרונה חירבה את הסביבה שלנו כפי שחשדנו . הכלכלה התמוטטה, משאבי הטבע [ . . . ] נמצאים בסיכון . מצרכים [ . . . ] יקוצצו וינוהלו בצורה קיצונית . הבריאות, הביטחון וההישרדות של תושבינו נמצאים תחת איום
|
|