|
|
עמוד:10
10 המגפה כבר כאן המשטר הדמוקרטי מבוסס על הרעיון הריבוני של העם, שבו לציבור קיימת הזכות להשפיע על האופן שבו ייראה השלטון ואיזו מפלגה תשלוט עליו . בו גם קיימת לאזרח הזכות לצאת לבחירות אחת לכמה שנים . פעולה זו מאפשרת לאזרח להחליף את השלטון אם השלטון, על פי תפיסתו, אינו עומד בתנאי החוזה שלשמו הוא נבחר . לאור זכויות אלו ואחרות של האזרח הדמוקרט, בשתי המאות האחרונות - עם התפתחותה של הטכנולוגיה ובמידה רבה עם התפתחותו של המרחב הגלובלי – האזרח תופס את עצמו כאדון של המרחב, הן של המרחב הביתי והן של המרחב הציבורי . אבל בתקופת מגפת הקורונה שהתפשטה בעולם בשנת ,2020 נשאלת השאלה : מה מעמדו של האזרח הדמוקרט, כאשר השליטה על המרחב נלקחה ממנו בגלל איום חיצוני, המאיים לשבש את הסדר חברתי - סימבולי של המרחב הדמוקרטי ? שאלה זו תקפה לא רק לגבי מעמדו של האזרח, אלא גם לגבי מעמדו של השלטון . במקרה של איום מן הסוג הזה, השלטון הדמוקרטי נתקל בבעיה פוליטית ואתית אמיתית, שהרי ביכולתו הבסיסית להצר את חופש התנועה של האזרח הדמוקרט במרחב . כל ניסיון של הצרת התנועה במרחב של האזרח פוגעת הלכה למעשה ברעיון האידיאי, האידיאולוגי והפוליטי של תפיסת השלטון כשלטון דמוקרטי . מכאן עולה השאלה הקריטית : כיצד במצב מן הסוג הזה מגשר השלטון בין הצורך שלו לשמור על בריאותו של הציבור ובד בבד להבטיח את החופש הדמוקרטי של האזרח ? שאלה שעימה האזרח וגם השלטון ומוסדותיו הדמוקרטיים השונים מתמודדים בתקופה זו . האם ניתן לגשר בין שתי תפיסות אלו ? מצד אחד
|
|