|
|
עמוד:10
10 ספר המספיק לעובדי השם ב . תרגום הטקסט המקורי לעברית . התרגום מלוּוה בציון מקורות החיבור , שמספרם מגיע למאות רבות . עניין זה חשיבותו מרובה , משום הביקורת שהשמיעו מתנגדיו על כך שלא ציין בחיבורו את המקורות שעליהם ביסס את השקפותיו . ג . התייחסות לזיקה אפשרית לחסידות האסלאמית . הראב ״ ם גילה יחס חיובי ביותר כלפי כת המוסלמים החסידים ( = מתַצַّ וִּפוּן , צופים , אִחְ ׳ וַאן אלצַפַא ) . הוא מתייחס אליהם בחיבורו פעמים מספר , ומתארם באור חיובי ביותר . עניין זה בא לידי ביטוי בעיקר בחלק האחר של ה ״ כפאיה̈ ״, שנעסוק בו בהמשך . באחד המקומות , למשל , מתאר הוא את חברי הכת במילים אלו : ואנת תעלם מא ענד ואתה יודע מה שאצל האולא אלמُ תצוּّ פין מן אלאסלאם החסידים הללו שבאסלאם אלתי וُ ג̇ ד פיהם בעונות אשר נמצא בהם , בעוונות ישראל מן סיר אוליא ישראל , מִדַּרכּי קדושי ישראל אלקדם מא ישראל הקדמונים , מה לם יُ ג̇ ד או קל שאינו נמצא או שנמצא וג̇ ודה פי מُ תאכّ̇ רינא אך מעט אצל מאוחרינו ( ראה : רוזנבלט , מספיק , עמ ׳ 266 ) הכרך המשמש נושא עבודתנו , עוסק בעיקרו בהלכות תפילה . בעניינים אחדים מביע ר ׳ אברהם השקפות מקוריות , אשר לפחות לכאורה ניכרת בהן השפעה חסידית מוסלמית- צופית , ברוח הדברים שצוינו לעיל . בעבודתנו ייעשה ניסיון להשוות את השקפותיו בתחום הפולחן הדתי עם אלה של מוסלמים- צופים בולטים שחיו עד לזמנו , מתוך כוונה לבדוק עד כמה קיימת זיקה בינו לבינם . לשם כך אף צירפנו פרט לפרט מתוך כתב- היד במגמה לדלות מידע רב ככל האפשר על עולמו הרוחני של הראב ״ ם . העבודה נחלקת מבחינה טכנית לשני חלקים : החלק הראשון כולל פרקי מבוא , ובין היתר כולל הוא תיאור כתב- היד , סיכום השקפות של הראב ״ ם בתחום הפולחן , כפי שהן מובעות בו וניסיון לעמוד על זיקה אפשרית בין דעותיו אלה לבין מקורות אסלאמיים- צופיים . כן מובא בו פרק קצר המסכם את לשונו הערבית- היהודית המיוחדת . בחלק השני הטקסטואלי , מובא המקור הערבי- יהודי באותיות עבריות בתוספת נקודות דיאקריטיות , ולצדו – תרגום הטקסט לעברית בצירוף ציון מראי מקומות למקורות הספר במקרא , בתלמודים , במדרשים וכו ׳ . בסוף הספר מובאים קיצורים ורשימה ביבליוגראפית וכן
|
|