|
|
עמוד:8
8 אפנאן מסארוה סרור מתבגרת מוסלמית שעוברת לעיר מעורבת רחוקה, כדי ללמוד בבית ספר הישגי ותחרותי עם תלמידים ותלמידות מצטיינים מהחברה הערבית מכל המדינה - אתגר לא קל . התקוות העצומות שתלו בי הוריי באו לידי ביטוי במשפט שאמר אבי לכל מי ששאל היכן אני לומדת : "היא תצטיין, אני בטוח ; היא חכמה, היא תביא לנו כבוד" . כל אלה, בשילוב עם האידיאולוגיה המגדרית הסמויה שחוויתי במרחב הבית ספרי בכפר שבו למדתי, העצימו את האתגר ואת הרצון להצליח . מהעמדה שלי היום, כסוציולוגית ביקורתית, כאישה המשתייכת למיעוט לאומי וכאישה בחברה גברית-פטריארכלית, אני יכולה לקרוא את המשמעויות שהענקתי ללימודים בבית הספר ולהבינן . הונעתי מרצון לשבור הנחות מגדריות וחברתיות-תרבותיות, ואולי גם דתיות, על אודות יכולתן של נשים ללמוד, לרכוש ידע ולהצליח . מאמציי כוונו כאמירה לעולם ; אמירה שנשים כפריות- מוסלמיות יכולות להצליח ולהצטיין, בלי קשר למקום שממנו הן באות ולמעמדן המגדרי-חברתי . זו הזדמנות להודות להוריי היקרים, שהיה להם חלק משמעותי בעיצוב המודעות שלי כפמיניסטית ביקורתית . תודה לכם על כך שהצתם בקרבי את אור הלמידה, שתמכתם ודחפתם אותי להגשים את שאיפותיי ורצונותיי . תודה רבה על המאבקים השונים שניהלתם עם החברה הפטריארכלית שבה אנו חיים ונלחמתם כדי להעניק לארבע בנותיכם את הזכות להחליט ולקבוע את גורלן בעצמן . אני מודה לבעלי ענאן, תודה על הדו – שיח האינטלקטואלי ועל הביקורת אשר מאתגרת את מחשבותיי ומעמיקה אותן . לרוח הפמיניסטית הטהורה שלכם יש תרומה רבה לעיצוב התובנות האישיות שלי אשר באו לידי ביטוי בספר זה .
|
|