|
|
עמוד:11
11 נוסעות סמויות ודרש מהן לחפש דרכים חלופיות למציאת משמעות וכיווּן בחייהן . בחברה המעריכה יותר עבודה מפרנסת מפעילות בזירה הביתית והמשפחתית, המשימה הזאת אינה פשוטה . אז מה את עושה כל היום ? קיים פער עצום בין התדמית הציבורית של נשים ברילוקיישן לבין המציאות המורכבת שהן חוות . הדימוי הפופולרי של רילוקיישן כחוויה חד-פעמית, חופשה מתמשכת או הפוגה ממרוץ החיים, מצייר את חייהן של נשים אלו כחיי נוחות ושפע . הן פטורות כביכול מדאגות כלכליות, אינן קרועות בין הדרישות הסותרות של עבודה ומשפחה וחופשיות לפעילות פנאי בלתי מוגבלת . נשים העומדות בפני משימת רילוקיישן מאמצות פעמים רבות את הדימוי הזה . הן מתכננות לטפח תחביבים, לצרוך תרבות ובאופן כללי להשקיע סוף-סוף בעצמן . בפועל, המציאות של נשים העוברות למדינה זרה שונה מאוד . ראשית, חלק ניכר מהן אינן נהנות משיפור במצבן הכלכלי בעקבות הרילוקיישן . סביר להניח שמשפחות אשר איבדו בעקבות המעבר הכנסה משמעותית של האישה, או משפחות שבהן הארגון אינו תומך במשפחה ומשלם משכורת לעובד בלבד, לא ירוויחו מהמעבר ואולי אף יפסידו ממנו . ישנן משפחות היכולות להתקיים בתקופת הרילוקיישן רק בזכות גיוס משאבים מבחוץ כגון חסכונות, הלוואות או תמיכה שהן מקבלות מבני המשפחה המורחבת . חשוב מכך, נשים מוצאות שקשה להן מאוד לעבור מחיים מקצועיים מלאים להשקעה בתחביבים, גם אם באופן תיאורטי הן פנויות לכך . נדיר למצוא נשים אשר השתמשו בזמן שהתפנה להן מהעבודה והשקיעו בעצמן, בתחביבים שלהן או בצריכת תרבות . הרוב המכריע של הנשים מפנה את האנרגיה, את הכישורים ואת המיומנות שהושקעו קודם לכן בקריירה, כלפי הילדים או תחזוקת
|
|