מבוא

עמוד:13

13 לפרק את המיתוס המבטאת שלמות . הקנון התבטא בצורות שונות, בין היתר בעיצוב דמות האדם ובעיצוב המבנה האדריכלי . מכיוון שבתפיסה הקלאסית "היפה" זהה לאידיאלי - הפכו כללי הפרופורציות למגדירי יופי אנושי בעולם המערבי, ועליו מתבססים מודלים של "יופי נשי" גם בימינו . מושג "היפה", שהדיון בו בהגות המערבית החל בעת העתיקה, הוא אחד משלושת המושגים הפילוסופיים המרכזיים "הטוב" "האמת" ו"היפה", אך נחשב לנחות מביניהם בהיותו פרי תפיסה 4 אפלטון ואריסטו ראו בסדר, בסימטריה ובפרופורציה חושית . 5 עד למאה ה – 17 הייתה תפיסת "היפה" מעוגנת יסודות מכונני יופי . בהגות המטאפיזית והושפעה בעיקר מהמסורת הפיתגוראית 6 והאפלטונית . אריסטו קבע שצורות היופי העיקריות הן סדר, סימטריה ומוגדר וּת, המתבטאים במיוחד במדעי המתמטיקה, וראה במושג "היפה" 7 אפלטון הפריד בין יופי לאמנות מושג ש"יסודו בשיעור ובסדר" . וראה ב"יופי" מושג מקביל ל"טוב", בעוד שבאמנות ראה בבואה שקרית המוליכה שולל . ב המשתה תרה הכוהנת דיוטימה אחר "היפה", ומזהה אותו לא בחוויה הפרטית והמוחשית אלא במושג 8 דיוטימה "האחד", שהוא לדידה "היפה האלוהי בדמותו האחת" . מתארת שלבי מעבר מהעניין ביופי גופני לעיסוקים היפים, ומהם למדעים היפים ולהתבוננות ב"יפה" עצמו, שהוא החוויה הנעלה, טעם החיים ושיאם, ובניסוחה : "ואם יש מקום בו כדאיים לאדם 9 חייו, הריהו בשלב זה של החיים, כשהוא מתבונן ביפה עצמו" . בדיאלוג היפיאס רבא אפלטון מבקש להבין מהו ה"יפה" ; הדיאלוג נחשב לדיון הראשון והמקיף בנושא זה בפילוסופיה המערבית . סוקרטס מייצג את התפיסה השואפת להמשגה כללית של "היפה", ואילו היפיאס מייצג את התפיסה הקונקרטית . ההתגוששות האינטלקטואלית מניבה הגות מרובדת שדנה במושג "היפה" מהיבטים שונים ובהם : היחס בין היפה למכוער ; סדר החיים כ"יפה" ;

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר