|
|
עמוד:14
14 רחל שגיא, ליאת ביברמן-שלו ויצחק גילת והם עדיין בגדר "עולים חדשים" . הממצאים חושפים את ההשלכות של המפגש הרב-תרבותי משלושה היבטים : ההשלכות על התלמידים העולים, על אקלים בית הספר ועל זהות המורים עצמם . השער השלישי מכניס את הקוראים בשערי האקדמיה ומאיר תהליכים וסוגיות של רבגוניות תרבותית בהכשרת מורים . השער נפתח בפרק עיוני וממשיך בפרקים מחקריים שבחנו את התופעה בכל הממשקים הקיימים בהכשרת המורים : בין מורי המורים לפרחי ההוראה ; בין פרחי ההוראה לבין עצמם ובין פרחי ההוראה לבין תלמידיהם בגנים ובבתי הספר שבהם הם מלמדים במסגרת ההתנסות המעשית . הפרק העיוני ( פרק 13 ) , מאת ליאת ביברמן-שלו, נקרא "חינוך גלובלי בהכשרת מורים" . מהמידע המוצג בפרק אפשר להסיק שהמבקשים ליישם את רעיון החינוך הגלובלי ובתוך כך לקדם חינוך לרב-תרבותיות בהכשרת מורים נדרשים להביא בחשבון את המתח שבין דרישות מקומיות, תרבותיות ולאומיות ובין הרצון לקדם חינוך גלובלי . אימוץ חזון של חינוך גלובלי יגרום למכשירי המורים לשאול את עצמם את השאלה מה ידעו פרחי ההוראה ומה יוכלו לעשות במפגשים עם תלמידיהם עם תום תוכנית ההכשרה ( או קורס מסוים בה ) בהקשר של מציאות גלובלית וגיוון תרבותי, ולבקר את עצמם בהתאם לשאלה זו . הפרק השני בשער זה ( פרק 14 ) , מאת קלודי טל וקרולין חביב, מציג מיזם מקורי המקדם רב-תרבותיות בגן ילדים תוך כדי שיתוף פעולה בין שלושת הרבדים של ההכשרה להוראה : ילדי הגן, הסטודנטית המתנסה בתפקיד גננת והמרצה שלה במכללה . כותרת הפרק : "'אם אסור לדבר רוסית, אז אני לא מדבר בכלל' : טיפוח שפתי וחברתי של ילדי גן מרקע תרבותי שונה" . מחברות הפרק הן סטודנטית ומרצה המצליחות למוטט את חומות ההפרדה בין ילדים דוברי רוסית שלמדו בגן ובין סביבתם החברתית באמצעות פעילות יוצרת שעיצבה נורמות ופרקטיקות של רב-תרבותיות לתועלתם של כל המעורבים .
|
|