|
|
עמוד:13
13 חינוך במרחבים רב-תרבותיים העולים מברית המועצות לשעבר ובין בתי ספר שבהם רוב התלמידים ורוב חברי הצוותים החינוכיים שייכים לקבוצת הוותיקים . הפרק השישי בשער זה ( פרק 10 ) , מאת שחר גינדי ורקפת ארליך רון, בוחן את השתלבות המורים שעלו מברית המועצות לשעבר מנקודת מבט מעניינת - במבט לאחור, שלושה עשורים לאחר העלייה . הפרק נקרא "השתלבות מורים דוברי רוסית : שלושים שנה אחרי העלייה הגדולה", והוא מציג נתונים מעודדים, כמותיים ואיכותניים כאחד, שעל פיהם תחושותיהם של המורים דוברי הרוסית עם צוות המורים העמיתים, מבחינה חברתית וכן בממשק עם ההנהלה, דומות מאוד למדגם הכללי של מורים דוברי עברית . כמו כן, נמצאה כאן תופעה שהתגלתה גם במחקרים על מורים בני הקהילה האתיופית ועל מורים ערבים - המורים העולים מרגישים שהם תורמים להפחתת הדעות הקדומות נגד כלל קהילת העולים דוברי הרוסית . הפרק השביעי בשער השני ( פרק 11 ) , שכותרתו : "'הרוסים באים, הרוסים באים . . . ' : סיפורו של דיאלוג בין-תרבותי בחינוך המוזיקלי בישראל", מאת דן שגיב, עוסק במפגש הסוער בין מורים לחינוך מוזיקלי, שחיו ונשמו את התרבות הרוסית, ובין הערכים, הנורמות ואורחות ההתנהגות השונים כל כך שבהם נתקלו בבתי הספר העבריים . על סמך ראיונות עומק עם המורים העולים, הפרק משרטט את אופני השתלבותם, התמודדותם ודרכי השפעתם של יוצאי ברית המועצות לשעבר על החינוך המוזיקלי בישראל בכלל ועל תחום הוראת הנגינה בקונסרבטוריונים בפרט . הפרק השמיני בשער זה ( פרק 12 ) , מאת עדי בינס, מאיר את הרב- תרבותיות במערכת החינוך מנקודת מבט בין-דורית, כפי שמעידה כותרתו : "'בשבילי כמורה עולה ללמד עולים זה כמו להסתכל במראה' : מהגרים ותיקים בתור מורי מהגרים בעידן רב-תרבותי וטרנס-לאומי" . המחקר המוצג בפרק זה מנתח התנהגויות ותפיסות של מורים שהם עצמם עולים ותיקים ממדינות ברית המועצות לשעבר ומלמדים בכיתות המכילות גם תלמידים שהגיעו אף הם מאותו מקום
|
|