|
|
עמוד:11
11 חינוך במרחבים רב-תרבותיים סוציו-דמוגרפיים של המשיבים : רמת הדתיות והנטייה הפוליטית . השער השני מזמין את הקוראים להיכנס לבתי ספר שבהם נערכים מפגשים בין מורים מקבוצה תרבותית המוגדרת כקבוצת מיעוט ובין תלמידים וצוות חינוכי מקבוצת הרוב . כל הפרקים הכלולים בשער זה מתארים מחקרים הבוחנים את המפגשים הללו, מאירים את התהליכים המתרחשים בהם ומספקים תובנות על השלכותיהם לקידום רב-תרבותיות כפי שהוגדרה בשער הראשון . הפרק הראשון בשער זה ( פרק 5 ) , מאת חן טננבאום-דומנוביץ, עידו גדעון ויצחק גילת, מביא את קולותיהם של מורים בני הקהילה האתיופית אשר מלמדים בבתי ספר בישראל . כותרתו ״׳החברה תמיד תגדיר אותי קודם כול אתיופית' : השתלבות מורים בני הקהילה האתיופית בבתי ספר'' . המחקר בחן את חוויותיהם של המורים בני הקהילה האתיופית על סמך שאלונים כמותיים וראיונות עומק עם מורים ועם מנהלים . לצד ההיבט המעודד של השתלבות המורים מוצגים גם הקשיים שעדיין מלווים אותם, ובייחוד בנקודת התפר שבין תפיסת החברה את זהותם התרבותית ובין זהותם המקצועית בתור מורים . הפרק השני בשער השני ( פרק 6 ) , מאת מירי פוסטי ורחל שגיא, נקרא "'אני לא ממחלקת הגיור - אני מורה למקצוע ניטרלי, למתמטיקה' : על כניסתן של מורות דתיות לאומיות 'מהגרות עבודה' לבתי ספר ממלכתיים על-יסודיים" . המחקר המוצג בחן באמצעות ראיונות עומק את תהליך קליטתן של שמונה מורות דתיות לאומיות בשנות ההוראה הראשונות שלהן בבתי ספר ממלכתיים על-יסודיים . החוקרות ממשילות את המורות הללו למהגרות עבודה ובוחנות שני היבטים מרכזיים : הקשר בין הגורמים להגירתן לבין קליטתן בבתי ספר ממלכתיים על-יסודיים והשפעת השונות הדתית על המפגש שלהן עם המורים ועם התלמידים בחינוך הממלכתי . הפרק השלישי בשער ( פרק 7 ) , מאת וופא חוסיין וניבה ונגרוביץ, בוחן את השלכותיה של עבודה משותפת עם מורים ערבים בבתי ספר יהודיים על המורים היהודים, וכותרתו היא "'כי למדתי איתם
|
|