|
|
עמוד:10
10 רחל שגיא, ליאת ביברמן-שלו ויצחק גילת מביא זווית ראייה תיאורטית לתופעה של רבגוניות תרבותית . הפרק מאיר את השונות התרבותית ממגוון היבטים הקשורים בה - היבטים פילוסופיים, סוציולוגיים, פסיכולוגיים ופוליטיים . בהמשך הפרק, הדיון מתמקד ברבגוניות התרבותית בהקשר הישראלי ומציג את ההיבט ההיסטורי של התופעה בארץ ואת זיקתה למערכת החינוך . הפרק השלישי בשער הראשון ( פרק 3 ) , מאת ירדן ענב, עוסק בחינוך לרב-תרבותיות ומתמקד בחברה הישראלית . הפרק נפתח בהבחנה חשובה בין המונח "ריבוי תרבויות", המציין מאפיין סוציולוגי, ובין המונח "רב-תרבותיות", המציין אווירה חברתית של פתיחות וסובלנות, מערכת יחסים של כבוד הדדי בין הקבוצות התרבותיות השונות . הפרק ממשיך ומתאר את ההתמודדות של החברה בישראל עם המעבר מריבוי תרבויות לרב-תרבותיות ומתמקד במעבר מגישת "כור ההיתוך", שביסודה האמונה שיש להכחיד זהויות תרבותיות אחרות כדי ליצור זהות ישראלית אחידה, אל גישת "סיר החמין", שבו כל תרבות שומרת על ייחודהּ, אך שילוב כל התרבויות יוצר איכות חדשה המבוססת על היתרונות של כולן . בפרק האחרון בשער הראשון ( פרק 4 ) מוצג סקר החושף את עמדות הציבור בישראל לשילוב מורים מרקע תרבותי מסוים בבתי ספר מרקע תרבותי שונה . את הסקר ערכו רחל שגיא ויצחק גילת, 1 מדגם מייצג והוא הועבר לשלוש קבוצות באוכלוסייה היהודית : של מבוגרים בוגרי מערכת החינוך, תלמידי בתי ספר תיכוניים ומורים . המשתתפים התבקשו לציין אם הם תומכים בכל אחד מארבעת המצבים או מתנגדים לו : מורה חרדי המלמד בבית ספר חילוני ; מורה חילוני המלמד בבית ספר חרדי ; מורה יהודי המלמד בבית ספר ערבי ; ומורה ערבי המלמד בבית ספר יהודי . הממצאים מצביעים על זיקה הדוקה בין העמדות הללו ובין שני מאפיינים 1 . הסקר לא נערך גם באוכלוסייה הערבית בגלל קושי מתודולוגי לערוך השוואה ישירה בין שתי האוכלוסיות .
|
|