|
|
עמוד:9
9 חינוך במרחבים רב-תרבותיים תיאורטיות מהספרות המקצועית בתחום הרב-תרבותיות . בספר זה החלטנו להפנות את הזרקור אל מערכת החינוך ולבחון היבטים שונים של מפגשים בין מגוון תרבויות כפי שאלה באים לידי ביטוי בגני הילדים, בבתי הספר ובמוסדות להשכלה גבוהה . ההתמקדות במערכת החינוך נובעת מהתפקיד המרכזי שמערכת זו ממלאת בעיצוב אופייה של ההוויה הרב-תרבותית בחברה הישראלית . תפקידה הוא מרכזי מכיוון שמוסדות חינוך הם השדה החשוב ביותר שבו מתרחשים מפגשים בין יחידים מתרבויות שונות, ובעקבות כך - בין התרבויות עצמן . הילדים כמו גם הלומדים המבוגרים לומדים להכיר תרבויות שונות משלהם ברמה מוחשית, מפתחים מושגים מופשטים הקשורים ברב-תרבותיות, מפתחים גישות כלפי תרבויות אחרות ורוכשים מיומנויות הקשורות בחיים בחברה רב-תרבותית . להתנסויות הללו, לאקלים של רב-תרבותיות המתהווה במוסד הלימודים ובייחוד לתיווך של המורים ושל צוותי החינוך האחרים נודעת השפעה עצומה על הגישות בתחום הרבגוניות התרבותית ועל דרכי ההתנהגות כלפי אנשים מתרבויות שונות . לספר שלושה שערים . השער הראשון מזמן לקוראים מפגש כללי עם תופעת הרבגוניות התרבותית ההולכת ומתרחבת בעקבות תהליכי הגלובליזציה, בדגש על היבטים של הנושא במערכת החינוך . רוב הפרקים בשער הם עיוניים ומוצגים בהם המושגים המרכזיים והגישות המקובלות בחקר הרב-תרבותיות . הפרק הראשון בשער הראשון ( פרק 1 ) , מאת ליאת ביברמן-שלו, עוסק בחינוך גלובלי . הפרק מבהיר את משמעות המושג חינוך גלובלי שצמח מתוך תהליכי הגלובליזציה ואת השפעתו על הזהות של הפרט ושל החברה . אימוץ רעיון החינוך הגלובלי עשוי להתבטא בקידום אזרחות גלובלית המאפשרת לפרט להחזיק בתפיסת שייכות או זהות כלפי העולם כיחידה אחת - כזו המוּנעת מסולידריות כלל-אנושית ומסתמכת על השקפה פילוסופית הרואה בכל בני האדם יצורים שווי זכויות . הפרק השני בשער זה ( פרק 2 ) , מאת אורנה שץ-אופנהיימר,
|
|