|
|
עמוד:8
8 רחל שגיא, ליאת ביברמן-שלו ויצחק גילת היתוך" והתבטאה בטשטוש הייחודיות התרבותית של הקבוצות החדשות כחלק מכינון חברה חדשה . גישה זו צמחה מתוך הידע המוגבל דאז בנוגע להתמודדות עם שילוב בין תרבויות . היא הולידה זרעי פורענות שצמחו עם השנים ונותנים את תוצאותיהם הקשות עד עצם היום הזה . עברו כמעט שבעים שנים מאז אותה תקופה ; הידע המדעי והניסיון המעשי שהצטברו מאז רבים ועצומים . המציאות החברתית בישראל היא חממה ללימוד הנושא, לגיבוש רעיונות, ליישומם ולהפקת לקחים . מאות מחקרים נערכו על מפגשים בין תרבויות שונות בארץ ובעולם מתוך כוונה להיטיב להבין את התופעה ולגבש דרכי פעולה להשתלבות מוצלחת של התרבויות השונות למרקם חברתי אחד . מדיניות כור ההיתוך פינתה את מקומה לגישה שונה בתכלית החותרת להגיע לאיזון בין שמירת הייחודיות של כל תרבות ובין עיצוב תרבות משותפת . אף על פי כן, הספקות והתהיות בנוגע לגישה הראויה לכינון חברה מיטבית במציאות של ריבוי תרבויות לא פסקו . תהיות אלו באות לידי ביטוי בתהליכי קבלת ההחלטות של קובעי המדיניות, בשיח הציבורי ובתקשורת . לדוגמה לא הצלחנו לפענח עד תום את הקשיים הבלתי פוסקים בתהליך ההשתלבות של עולי אתיופיה בישראל, דור שלם לאחר שהגיעו אליה ; ישנם גם חילוקי דעות על סוגיית ההשתלבות של חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה - האם לאסור או להתיר מסגרות לימוד נפרדות ? אם כן, מתברר שתופעת הרבגוניות התרבותית בחברה הישראלית עדיין ממתינה למידע מחקרי שיאיר את שביליה האפלים . מחקרים אלו עשויים לספק רעיונות ליישום שיסייעו להיטיב את איכות החיים בחברה הסוערת שלנו, אשר ככל הנראה תמשיך להתמודד עם מציאות של ריבוי תרבויות בשנים הבאות ואולי כחלק בלתי נפרד מהווייתה . הספר הזה נועד להעשיר את הידע העדכני על רבגוניות תרבותית בחברה הישראלית . הידע המוצג בספר מבוסס ברובו על מחקרים שנערכו בשנים האחרונות וכולל גם סקירות
|
|