|
|
עמוד:13
13 הסייבר-סובייקט הסובייקט המסורתי, האינדיווידואל אשר חווה דיכוטומיה בינו לבין סובייקטים ואובייקטים בסביבתו, הופך להיות באמצעות טכנולוגיה רשתית, המחברת בזמן-אמת את כלל מרכיביה הסובייקטים ואובייקטים ( שנתפסו כנפרדים עד כה ) , לכדי סובייקט-על, או סייבר-סובייקט בלשונה של אילנה, המודע לכל מרכיביו ומסנכרן ביניהם . זהו רגע מכונן עבור תודעת הסובייקט האנושי, שבו הוא חווה קפיצה קוונטית ( Quantum leap ) , אירוע המבטא שינוי מיידי, דרמטי ופתאומי בתפיסתו של הסובייקט המסורתי ובהווייתו . אילנה מזכירה בהקשר זה את "נקודת אומגה" של תייאר דה שארדן כנקודה מרכזית שאליה מתכנס העולם, מקום הימצאותו של האדם : "נושא הלפיד בתהליך השינוי שעובר כוכב הלכת שאנו חיים עליו, ששיאו יהיה הגעה לאלוהות" . אפשר לדמות את רגע המודעות להיווצרות הסייבר-סובייקט לעיבוי בוז - איינשטיין, שבו מקררים אטומים לטמפרטורה נמוכה מאוד, אשר בה הם מתעבים לאטום-על . זהו מצב קוונטי שבו כל האטומים למעשה זהים לחלוטין ולא ניתן להבדיל ביניהם ( מבחינת מיקום, מהירות, אורך גל וכו' ) . הסובייקט המסורתי המתחבר לסייברספייס חווה את קריסת פונקציית הגל הרשתית הגלובלית, ותודעתו עוברת ממצב של סופרפוזיציה למצב עצמי מובחן שבו הוא מודע ומתחבר לכלל הסובייקטים המרושתים בסייברספייס . הסייבר-סובייקט מצמיח מודעות רשתית גלובלית קולקטיבית, בדומה למודעות של הסובייקט המסורתי, אך בטשטוש גבולות הזמן, המרחב הלוקלי והגלובלי, הפרטי והציבורי, סובייקט ואובייקט . לסובייקטים האינדיווידואלים המחוברים לסייברספייס לא תיוותר אוטונומיה, אולם הרשת עצמה תהפוך לאוטונומית, לסייבר-סובייקט אוטונומי . אילנה מעלה את שאלת שחרור הסובייקט וטוענת : כאשר דנים בסייבר-סובייקט אימננטי, אין כל רלוונטיות לשאלת השחרור . דיון לגבי שחרור או דיכוי רלוונטי כאשר מתייחסים אל האינדיווידואל, שבאופן מסורתי נתפס
|
|