|
עמוד:14
14 נשיקה של זהב הנרקמת בין הצדדים . על אף שהתקיימו פגישות רבות ומספר קבוצות מיקוד באזור, לא היתה בהן כל נוכחות של תושבים מהקהילה האתיופית בשכונות . עובדה זו עוררה את סקרנות הצוות, שכן שכונות מערב העיר מתאפיינות בריכוז גבוה של עולים מאתיופיה ( למ"ס, 2012 ) . בשיחות עם אנשי המקצוע בתחום הקהילה במתנ"ס ליאו בק ועם עובדות סוציאליות באגף הרווחה הוסבר כי התושבים לא יגיעו לקבוצות מיקוד מעורבות . למעשה, הובהר לצוות כי אם קיים עניין אמיתי בשמיעת קולם של התושבים מהקהילה האתיופית יהיה צורך לכנס קבוצת מיקוד ייחודית להם הכוללת גישור ותרגום . קבוצת המיקוד אכן התכנסה באותו קיץ והשתתפו בה שבעה תושבים, מתוכם חמש נשים, שני גברים ושתי נשות מקצוע שעובדות איתם — אחת ילידת ישראל והשניה עולה מאתיופיה . בקבוצה השתתפו תושבים יוצאי אתיופיה מארבע שכונות מערב חיפה, חלקם פעילים מקומיים בעלי היכרות מעמיקה עם הקהילה וצרכיה . העולה הותיקה ביותר שהשתתפה בקבוצת המיקוד הגיעה לישראל בשנת 1984 והחדשה ביותר הגיעה בשנת 2008 . כולם היו בעלי משפחות, רובם הורים לילדים צעירים . הקבוצה נעזרה באחת מנשות המקצוע לתרגום מעברית לאמהרית כשהיה בכך צורך . התכנים שעלו בקבוצה היו מגוונים וכללו, בין היתר, מצוקות חומריות קשות, אתגרים בשילוב הילדים במוסדות חינוכיים טובים, וקושי במציאת תעסוקה הוגנת שאינה מקפחת . לצד כל אלה, בלט הצורך במציאת פתרונות שיגשרו על פערי שפה ותרבות . באופן ספציפי, המשתתפים בקבוצה הרגישו שאינם נראים ואינם נשמעים בחברה הישראלית . כך ציינה אם לילדה בגן בשכונה : " [ . . . ] אני שואלת למה משרד החינוך לא שם בובות שחורות בגנים ? ! זה חשוב . ויש גנים ש [ יש ] הרבה אתיופים שם . יש משחקים, בובות לבנות . אז הבת שלי לא לבנה . אז היא רוצה גם כן [ בובה ] שחורה שתהיה לה . . . [ הגננת ] אומרת 'מה ? מה ? בובה שחורה, אין לנו עכשיו ! ' אז זה חשוב לנו" . לצד התסכול שבחוסר הנראות בלטה השמחה שנבעה מהגאווה במורשת האתיופית . כך תיאר פעיל קהילתי את התחושות שלו כשקיבל הזדמנות לספר את סיפורו בבתי הספר של ילדיו לקהל שכלל ילדים מקהילת יוצאי אתיופיה וכן כלל ילדי המקום : "אני עשיתי הרצאה לילדים בבית הספר [ של ] הבת שלי . אחר כך בבית ספר אחר . . . באתי . . . וסיפרתי להם לילדים מה היינו, איך חיינו באתיופיה . . . איך היינו מגדלים את החיטה, איך היינו מגדלים את הילדים, איך היינו הולכים להביא מים, איך היינו שותים, איך היינו בטבע, איך המשכנו . . . בדרך מאתיופיה
|
|