תכנית הדגל — שותפות אקדמיה־קהילה למאבק בהדרה וקידום סולידריות חברתית

עמוד:12

12 נשיקה של זהב שנה ממגוון חוגים . הסטודנטים משלבים לימודים ופעילות בקהילה בהדרכה אקדמית צמודה . ( ב ) הנגשת ידע אקדמי לקהילה באמצעות פיתוח מיזם ייחודי "אקדמיה בקהילה" — המבוסס על מודל שתפני שפותח עם הקהילה . במסגרת מודל זה, סגל אקדמי מהאוניברסיטה משתתף עם הקהילה בבנייה ובהפעלה של קורסים רב-תחומיים הנערכים עם ולמען תושבים וסוכנויות בקהילה, לפי הצרכים שהם מעלים . ( ג ) חממה לפיתוח קהילתי — סגל האוניברסיטה מלווה פיתוח פרויקטים מכלילים בהם שותפים תושבים וסוכנויות בקהילה, חוקרים וסטודנטים . במסגרת זו מתקיימים מגוון פרויקטים לקידום שינוי במצבן של אוכלוסיות המתמודדות עם הדרה חברתית . ( ד ) פיתוח ידע מכוון לשינוי — אפיק זה מלווה את כלל הפעילות בשותפות באמצעות ליווי מחקרי של הפעילות בקהילה, וכן בפיתוח מחקר מכיל ומכוון לשינוי . התפתחות פרויקט "סיפור הקהילה האתיופית — מסורת, אקדמיה וקהילה" מאז עלייתם ארצה, עולי אתיופיה ובני הדור השני בישראל מתמודדים עם תופעות של הדרה חברתית, אפליה וגזענות . בעיות אלה צפות ועולות מעת לעת בעקבות אירועים בולטים, כגון פרשת דחיית תרומות הדם של עולי אתיופיה, מקרים של אפליה בבתי ספר, פרשת המוהלים, ולאחרונה ביתר שאת בעקבות אירועים שיש להם קשר לאלימות משטרה, כגון פרשת יוסף סלמסה ( משרד המשפטים, 2016 ) . צילם של אירועים אלה ליווה גם את הפרויקט . כמחצית ממספרי ומספרות הסיפורים הם תושבי מערב חיפה, האזור בו התרכזה פעילות "תכנית הדגל" . זהו מרחב גיאוגרפי וחברתי מוחלש הסובל מניתוק והפרדה ( פוסטן-אייזיק, 2017 ) . ניתן לזהות הדרה כפולה שמקורה הן בגילויי האפליה הכלליים כלפי יוצאי אתיופיה בישראל, והן בגילויי האפליה הספציפיים הבאים לידי ביטוי במרחב הגאוגרפי שבו הפרויקט התבצע . פעילות "תכנית הדגל" מבוססת על מודל של פרקטיקה מכילה לעבודה עם קהילות מודרות ( 2013 Strier, ) . בבסיס פרקטיקה זו ארבעה עקרונות מרכזיים : מעורבות, שותפות, סינגור ותידוע . בדומה לכלל הפרויקטים ב"תכנית הדגל" גם פרויקט "סיפור הקהילה האתיופית — מסורת, אקדמיה וקהילה" מביא לידי ביטוי עקרונות אלה . בחלק זה נתייחס בקצרה לביטויים של שני העקרונות הראשונים שבלטו בעבודה הקהילתית שבבסיס הפרויקט .

פרדס הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר