סקנדינביה והקמת מדינת ישראל

עמוד:13

מבוא 13 השנייה, שימשה עבור מדינות סקנדינביה הוכחה לעמידותה ולצדקת דרכה של הגישה המתונה שנקטו . הבחירה בדרך האמצע, בד בבד עם הניסיון לשמור על ניטרליות, הייתה קו מנחה בהתנהלותן של מדינות סקנדינביה משנות השלושים, לאורכה של המלחמה ( שוודיה הצליחה בכך יותר, דנמרק ונורווגיה פחות ) וביתר שאת לאחר סיומה ולאורך המלחמה הקרה . לאחר מלחמת העולם השנייה הידקו מדינות סקנדינביה את שיתופי הפעולה ביניהן . אף על פי שהתוכנית לאיחוד נורדי ביטחוני והתוכנית לאיחוד נורדי כלכלי לא הצליחו לקרום עור וגידים, בין השאר בגלל הלחצים שהפעילה ברית המועצות על פינלנד שלא להצטרף ובגלל הצטרפותה של דנמרק ב- 1973 כחברה באיחוד האירופי, שיתופי פעולה משמעותיים אחרים כן הצליחו : ב- 1952 הוקמה המועצה הנורדית ( Nordic Council ) , אשר הורכבה מחברי פרלמנט של חמש הארצות הנורדיות ; ב- 1954 נחתם הסכם העבודה הנורדי שפתח את שוק התעסוקה באופן שווה לכל אזרחי המדינות הנורדיות ; וב- 1971 הוקמה מועצת השרים הנורדית שהורכבה מוועדות של שרים מחמש המדינות כדי לתאם מדיניות אחידה במגוון תחומים . במרוצת השנים השקיעו המדינות הנורדיות מאמצים רבים בפיתוח מדיניות חוץ דומה ( אם כי לא אחידה ) , שתעיד על ייחודן כישות גיאוגרפית-תרבותית- פוליטית נבדלת : מעצמות מוסר קטנות וניטרליות שחותרות לפתרון סכסוכים בין-לאומיים, לקידום זכויות אדם בכל העולם, לשיתוף פעולה אזורי הדוק, למדיניות הגירה ליברלית ולהגשת סיוע הומניטרי . המרכיבים הללו במדיניות החוץ הנורדית שולבו עם מדיניות הפנים שלהן ובאו לידי ביטוי, בין השאר, במדיניות רווחה מקיפה, בחתירה לשוויון מגדרי, בפשרות פוליטיות ובדגש על השכלת מבוגרים . לאורך השנים הוביל השילוב בין מדיניות הפנים למדיניות החוץ במדינות הנורדיות ליצירתו של המודל הנורדי . בעשורים האחרונים מודל זה, שרק בדיעבד גובש לכדי תיאוריה כוללת, משמש דוגמה למדיניות ראויה, כפי שמוכיח מיצובם העקבי של חמש המדינות הנורדיות בכל שנה בראש טבלת המדדים שמפרסם הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי ( OECD ) . הפרק השני מתאר כיצד השפיעו שני התהליכים לעיל, התבססותה של מדינת הרווחה ובחירה בדרך השלישית, על התפתחות היחסים בין

פרדס הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר