|
|
עמוד:10
10 מבוא ניסתה גרמניה הנאצית להתקרב לגזעים דומים מחד גיסא ולהתרחק מגזעים נחותים מאידך גיסא, אלא גם את ערעור תחושת ההזדהות של האוכלוסייה הנורווגית ביחס לגורלם של אזרחי מדינתם היהודים בזמן השואה . הדוגמה האחרונה היא מאמציה של שוודיה להציל פליטים יהודים לאורך המלחמה . הפעם הראשונה שבה התגייסה שוודיה בצורה מקיפה לעזרתו של מיעוט יהודי נרדף התרחשה בסתיו ,1942 בעת גירושם של יהודי נורווגיה לאושוויץ . בעזרתה של המחתרת הנורווגית, כשני- שלישים מיהודי הקהילה הצליחו לחצות את היערות שבין נורווגיה לשוודיה ולמצוא מפלט במדינה הניטרלית . שנה לאחר מכן, בסתיו ,1943 הצליחו כ- 7,200 יהודים דנים ( ועוד 700 בני משפחה לא יהודים ) לחצות את מֵצַר האורסונד שמפריד בין דנמרק לשוודיה, שם מצאו חוף מבטחים . אולם שוודיה הצילה לא רק יהודים סקנדינבים שנרדפו בשל מוצאם, אלא בעיקר חברי מחתרת ופליטים מפינלנד, מנורווגיה, מדנמרק ומהארצות הבלטיות . כך, לדוגמה, במסגרת מבצע האוטובוסים הלבנים באפריל-מאי ,1945 שעליו פיקד הרוזן השוודי פולקה ברנדוט, הושבו לביתם אסירים סקנדינבים שהיו כלואים במחנות ריכוז ברחבי גרמניה, ובהם גם קצת פחות מ- 500 יהודים דנים ששהו במחנה טרזיינשטט . גורלן השונה של דנמרק ונורווגיה ( ובמקרה דנן יש להוסיף את פינלנד ) מזה של שוודיה הניטרלית במלחמת העולם השנייה הוביל את האחרונה, בעקבות ויתורים מרחיקי לכת שעשתה לטובת גרמניה הנאצית על חשבונן של שכנותיה הנורדיות, לנסות לכפר על מעשיה על ידי הגשת עזרה משמעותית ונדיבה לאזרחיהן הנרדפים, בהם גם יהודים . אם כן, מאמצי ההצלה השוודיים נעוצים במידה רבה בזיקה הנורדית ( Nordic prerogative ) , תחושת האחווה שחולקות המדינות הנורדיות זו עם זו, שמקורה בתנועת הסקנדינביזם במאה התשע-עשרה והמשכה בתנועת הנורדיזם . אפילו ביולי ,1944 כאשר שלחה הממשלה השוודית את ראול ולנברג לבודפשט כדי להציל את שארית הפליטה של יהודי הונגריה, הוא התבקש ראשית להעניק ויזות ליהודים שהיה להם קשר כלשהו לשוודיה ורק לאחר מכן לכל השאר . עם סיום המלחמה ביקשה אונר"א משוודיה לקבל לשטחה כ- 20,000 אסירים ששוחררו מהמחנות ולדאוג להם . שוודיה כבר לא ביקשה שתהיה להם זיקה נורדית כלשהי אלא קיבלה את כל הפליטים בזרועות פתוחות .
|
|