|
|
עמוד:9
מבוא 9 זכו אוכלוסיות סקנדינביה להכרת תודה נרגשת מצד היישוב על תמיכתן בקהילותיהן היהודיות, אולם הייצוג החיובי הגורף, ההרואי, שהתקבע בזיכרון השואה בישראל ביחס להתנהלותן של מדינות סקנדינביה כלפי המיעוט היהודי הנרדף נבע ממערכת היחסים הקרובה שנרקמה בין המדינות בשנות החמישים . בניגוד לטענה שהקשרים הטובים בין ארבע המדינות התפתחו בעקבות התגייסותן של מדינות סקנדינביה למען אזרחיהן היהודים בזמן המלחמה, הרי שלמעשה התהליך היה הפוך : היו אלה היחסים המדיניים החיוביים בין ישראל לבין מדינות סקנדינביה שהובילו לגיבוש הפרשנות האוהדת ביחס להתנהלותן של מדינות אלה בזמן המלחמה . הפרק הראשון בספר זה עוסק באירועי השואה במדינות סקנדינביה ומפורטות בו שלוש דוגמאות, כל אחת ממדינה סקנדינבית אחרת, שמאירות את האופן שבו התעצב בישראל הייצוג החיובי של התנהלותן של האוכלוסיות ושל הממשלות הסקנדינביות בזמן השואה . הדוגמה הראשונה היא הצלת יהודי דנמרק, שעם השנים התגבשה למיתוס 4 אף על פי שההצלה הייתה חסרת תקדים בזיכרון השואה בישראל . והעידה על יחסם המיטיב של הדנים כלפי המיעוט היהודי שחי בקרבם, הרי שהצלחתה הגורפת ( מעל % 99 מיהדות דנמרק ניצלו ) נעוצה בשלושה גורמים שלא זכו לחשיפה מספקת בקרב הציבור הישראלי : 1 . "הכיבוש הרך" שנקטה גרמניה הנאצית בדנמרק מנע את תהליך הברוטליזציה בקרב האוכלוסייה המקומית, שאפיין מדינות אחרות שנכבשו על ידי גרמניה . 2 . הקהילה היהודית בדנמרק לא סומנה כקבוצה נפרדת וחסרת זכויות . 3 . בכירים גרמנים בדנמרק העלימו עין כשהיהודים ברחו לחופיה של שוודיה הניטרלית . שילוב הגורמים הללו, נוסף על הסכמתה של שוודיה לקבל לשטחה את כל הפליטים מדנמרק, הוא שאִפשר הצלה ממשית של יהודים בדנמרק באוקטובר 1943 . הדוגמה השנייה עוסקת בהתנהלותה של גרמניה הנאצית בנורווגיה דרך פריזמה גזעית . ניתוח כזה, המדגיש הן את ההאדרה של הגזע הנורדי שהובילה לניסיונות לשתף את הנורווגים בהקמתו של הסדר האירופי החדש, והן את ההפרדה הפיזית והרגשית שנכפתה על יהודי נורווגיה ביחס לכלל האוכלוסייה, מאיר לא רק את האמצעים שבעזרתם 4 להרחבה בנושא זה ראו קרן-כרמל, האמת האפורה .
|
|