|
|
עמוד:10
10 מבוא אישי לכאורה, הייתה לה מפת דרכים ששורטטה עוד בתקופת היישוב שנועדה להקמתה של מדינה-חברה סוציאליסטית . והשאלה, שעוד תשוב ותנוסח כמה פעמים בהמשך היא : האם בעשור הראשון להקמת המדינה אומנם התכונן, התעצב והתממש "משטר סוציאליסטי", או שמא מדובר בהפלגה רטורית של אנשים מסוימים אשר חשבו אז וחושבים ( וכותבים ) גם כיום שכך היו פני הדברים וכי החברה הישראלית הפסידה או הרוויחה — תלוי כמובן בהשקפת העולם של הדוברים והכותבים — מכך שהתקופה הסוציאליסטית שאפיינה את העשור הראשון נעלמה כלא הייתה . בספרי Between Class and Nation מוצגת טענה מסקנית המתייחסת למתח שבין מעמד ולאום בתנועת העבודה בתקופת היישוב, ולפיה : "השקיעה של הארגון המעמדי והעלייה של הארגון הלאומי הן תוצאות של שינוי בפעילות הפוליטית ובקונספציה האידיאולוגית של מפלגות הפועלים [ . . . ] בשנת 1940 תהליך העיצוב של מעמד העובדים הוכפף לתהליך העיצוב של בינוי מדינה / אומה" ( 192 . Ben Porat, 1986, pp ) . מסקנה זו הסקתי תוך כדי מחקר וכתיבה, וכן משיחות שניהלתי בתקופת השבתון שלי עם פרופסורים במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון אשר הצביעו על תהליכים של דה-קולוניזציה דומים שהתרחשו לאחר מלחמת העולם השנייה, תהליכים שנוהלו על ידי תנועות ומנהיגים אשר עשו שימוש נמרץ בסוציאליזם כדי לגייס את נאמנות ההמונים למדינה הלאומית . למעשה, לאחר קבלת העצמאות התהפך הסדר : הסוציאליזם ( הכלי ) נדחק מפני הלאומיות . בשנת 1995 פורסם ספרו המאתגר של זאב שטרנהל ב נ י י ן א ו מ ה א ו ת י ק ו ן ח ב ר ה ? שעורר מהומה רבה באקדמיה ומחוצה לה . אין ספק כי ספרו ( וכן הביקורת שנלוותה לו ) מקרין על הנטען במאמרי זה, אבל העניין שלי ממוסגר וממוקד : הוא נוגע לשנות החמישים של המאה הקודמת כאשר תהליך בינוי העם והמדינה מתרחש "בתנאי מצב" גדורים ומאלצים . תנועת העבודה הייתה אז בשיא כוחה ; מפא"י הייתה דומיננטית בכל מוסד כמעט בישראל : בממשלה, בכנסת, בארגון הסתדרות וועדי העובדים במפעלים השונים . מפ"ם ( ולאחר הפילוג, גם אחדות
|
|