|
|
עמוד:13
נרטיב אישי כפתח דבר | 13 אין כל יחס אישי בין המראיין למרואיין, והחומר המופק מתורגם למספרים ומעובד סטטיסטית . ריאיון זה מתיימר להיות מדעי ואובייקטיבי . בקצהו השני של הרצף - הריאיון הקליני, המבוסס על יחס אֵמון שנבנה בין הפונה למטפל, והוא מתנהל כשיחה שוטפת ואינטימית המשנה את צורתה לפי הנסיבות . בריאיון זה מופק סיפור המקרה, ואף אם יש בסופו אבחנה - החומר אינו מעובד במספרים אלא במילים וברעיונות, כולל הָרגשות המתעוררים אצל המראיין . הסובייקטיביות היא תכונתו העיקרית של ריאיון זה, ובשנים האחרונות מדובר אף על אינטר - סובייקטיביות, כלומר המפגש בין שני סובייקטים, אני - אתה ( היבט זה מודגש בכותרת המשנה של ספרה של ג'וסלסון 'גישה התייחסותית' ) . הריאיון המחקרי הנרטיבי, שבו עסקינן, נמצא בתווך בין שני הקצוות . הוא קשור לעולם המחקרי, כלומר נובע מיוזמת החוקר המחפש מידע על נושא מסוים : שאלת המחקר שלו . ואולם, הוא בונה על יצירת קשר מחקרי מיוחד במינו, שיש לו הרבה מהמשותף עם המצב הטיפולי . מעבר לשאלת המחקר הפותחת ולהנחיות רחבות לשיחה, הוא אינו כולל פרוטוקול של השאלות שיש לשאול ואינו מתרגם את התשובות לסטטיסטיקה . מעל הכול : הריאיון המחקרי הזה הוא קשר או יחס בין אנשים, כפי שיְלַמד שוב ושוב הספר שלפנינו . הוא בנוי על יצירת מצב של הקשבה פעילה ואמפתית מצד המראיין, שמטרתה לעזור למספר לגלות את עולמו הפנימי ולהביא את סיפורו באופן הנכון והמלא ביותר בהתאם לשאלה שנשאל . ריאיון זה אינו חותר לאובייקטיביות . בלשון המקובלת היום בתחום המחקר האיכותני - הוא אינו מבקש עובדות אלא סיפורים, לא 'אמת היסטורית' אלא 'אמת נרטיבית' ( ראו להלן ) . תחנה 4 : ומה הלאה ? אחרי ״חיילי בדיל״ להופעת ספרי הראשון, קודם באנגלית ומיַד אחר כך בעברית, היו הדים רבים בציבור . הוא שבר את הטַַבו שעדיין רווח אז על דיבור גלוי על רגשות הכאב, הפחד והצער הקשורים למלחמה, וכך גם בנוגע ללבטים המוסריים הכרוכים במצבנו המדיני . הוא הראה שלוחמים אינם תמיד נחושים וחזקים, ואולי חולשתם היא העוצמה הממשית שלהם . הוא נגע במורשת השואה בנפשנו, ואף בזהותו המורכבת של הסכסוך הערבי - ישראלי, שעדיין היה אסור לקרוא לו פלסטיני . ידעתי כי בדרכי הדלה אכן נגעתי במשמעות החיים בארץ, כמו שאכן התכוונתי לעשות . שמחתי בהדים שקיבלתי בזכות הספר, אך בשנים הראשונות לא ידעתי כלל אם וכיצד אשייך אותו לתחום האקדמי כמחקר . לא היו מילים בתחומי הידע
|
|