|
|
עמוד:14
14 | כיצד לראיין למחקר איכותני - גישה התייחסותית שהִִכרתי ( מחקר איכותני, נרטיב, סיפור חיים ועוד ) שהתאימו לעבודה הזאת . לא היו לי שותפים כלשהם באקדמיה דאז . בין כך ובין כך, הכתיבה האקספרסיבית, היצירתית והסובייקטיבית, שראיתיה בראשית המסע הזה כלא אקדמית בעליל, שבתה אותי כליל . נהניתי מעצם הכתיבה וחשתי כי היא מביאה אותי לתובנות חשובות . זאת גם הייתה תמצית התגובות שקיבלתי מקהל קוראים גדול . מאז פרסמתי יותר מעשרה ספרים שכולם מבוססים על ראיונות נרטיביים, מעין אלה המתוארים בספר שלפנינו, לעִתים בשילובם של עוד כלים איכותניים, כגון מסמכי ארכיון וכתביהם של אחרים בנושא ( ראו ליבליך, ,1991 2011 [ 1995 ] ) , או תצפית משתתפת ( ליבליך, ,2010 2012 ) . הספרים נכתבו לקהל הרחב, ולא למדפי הספריות האוניברסיטאיות בלבד . הם גם זכו לתשומת לב ציבורית ערה . מאז, סוגה זו של ספרות עיון ספציפית - כתיבה על בסיס ראיונות לקהל לא מקצועי - הלכה והתפשטה בארץ 2 בשנים האחרונות . אולם ספרה של ג'וסלסון, המבוסס על שנים רבות של הוראה אקדמית בנושא, אינו עוסק בהכשרת אנשים המתעתדים לכתוב ספרים דווקא . הריאיון הנרטיבי הוא כלי מחקרי שאפשר ורצוי להשתמש בו לעבודה אקדמית, כגון עבודות מוסמך, עבודות דוקטור ופרסום בכתבי עת מקצועיים . מספר העבודות לתארים למיניהם שאני עצמי הדרכתי או הערכתי במסגרת עבודתי במוסדות להשכלה גבוהה בארץ ובחו"ל - מגיע למאות . הספר שלפנינו מכוון לסטודנט או לחוקר שעומד לערוך ראיונות למטרה זאת - הגשת עבודה אקדמית . זה ערכו וייעודו . אלא שקבלת המתודה הנרטיבית או המחקר האיכותני במוסדות להשכלה הגבוהה בארץ פיגרה שנים אחדות אחרי הפריצה האישית שלי בכתיבה באופנות זאת . לכן, אני חוזרת לסיפור הפרטי שלי על אודות מחקריי ואל מוקד ספר זה : ראיונות אישיים במחקר האיכותני . תחנה 5 : הספר קיבוץ מקום : תגליות ולקחים, התמודדות ראשונה עם אתיקה מקצועית לאור הצלחתו של ספרי הראשון פנה אלי העורך הידוע שערך אותו, אנדרי שיפרין, והציע לי לכתוב ספר על הקיבוץ הישראלי במסגרת סדרת ספרים על 2 אי - אפשר לעשות צדק עם המחברים הרבים הכותבים בסוגה זו, ולכן לא אמנה כאן אף אחד מהם .
|
|