|
|
עמוד:8
8 דב שוורץ ( א ) מבוא הרב שמואל מוהליבר ( 1824 - 1898 ) היה מנהיג חשוב של תנועת חובבי ציון . הוא נפטר כחמש שנים לאחר שהקים את מזרח"י ( ר"ת של מרכז רוחני ) , וכארבע שנים לפני שהרב יצחק יעקב ריינס ( 1839 - 1915 ) ייסד את המזרחי כסיעה בהסתדרות הציונית בשנת 1902 . אם נשפוט את פועלם של שני האישים בפרספקטיבה היסטורית על רקע החברה היהודית במזרח אירופה במיוחד, נמצא בו יסוד מהפכני ומכונן . אני מבקש לטעון, כי הרבנים מוהליבר וריינס מציינים שני דפוסי אישיות ראשוניים בהוויה של הדתיות הלאומית, ואני רוצה לעמוד על הרקע להתהוות הדפוסים הללו . הדומה הרבה מן המשותף יש לשני האישים שעמדו בצומת היסטורי בהתהוותה של הלאומיות הדתית היהודית . נמנה היבטים אחדים . ( א ) רקע : הרבנים מוהליבר וריינס כיהנו שניהם כרבני ערים במזרח אירופה, ופעילותם באה לאחר שהתנסו בהנהגה רוחנית וחברתית . ( ב ) הישגים : שניהם הקימו תנועות וארגונים בזיקה ללאומיות היהודית המתעוררת ( מזרח"י והמזרחי ) . ( ג ) השקפת עולם : שניהם חשו שיש צורך בפעילות אנושית כלשהי בצד ההשגחה האלוהית כדי לגאול את עם ישראל מהגלות . שביד כינה את הפעילות האנושית המודגשת בסעיף השלישי "יסוד חילוני" . על מוהליבר וחבריו כתב שביד דברים אלה : בדבריהם של הרבנים אלישברג ומוהילבר יש למצוא השלמה עם יסודות חילוניים קיימים, ותוך-כדי כך אישור מוגבל של עיקרון חילוני שאפשר ליישב אותו עם אמונת התורה ומצוותיה . מהו אותו עיקרון ? כיצד התנסח ונגלה למעשה ? התשובה מצויה באותה סוגיה שסביבה אמנם ניטש הוויכוח החריף ביותר בין מחייבי חיבת ציון ושולליה במחנה הדתי החרדי . וברמה העיונית : האם רשאי עם ישראל לנקוט יזמה עצמאית במסגרת לאומית כוללת לשם שינוי מצבו בקרב העמים ? זהו למעשה החידוש שהציונות הביאה עמה, ושעל יסודו 2 יש להגדיר את הציונות כתנועה מודרנית . 2 א' שביד, "תיאולוגיה לאומית-ציונית בראשיתה : על משנתו של הרב יצחק יעקב ריינס", בתוך י' דן וי' הקר ( עורכים ) , מחקרים בקבלה בפילוסופיה יהודית ובספרות המוסר וההגות מוגשים לישעיה תשבי במלאת לו שבעים וחמש שנים, ירושלים תשמ"ו, עמ' 696 .
|
|