|
|
עמוד:10
10 יואל יהודה לנגה 22 את מאמציו במאמרו ”Rav Kook and his View on the Modernization of Judaism“ של הראי"ה למצוא ולתאר את הניצוץ האלוקי הקיים באידאולוגיות שתפסו את הנוער היהודי בזמנו, ובהישגי המדע והטכנולוגיה . בעיקר מפורסמת תפיסתו של הראי"ה 23 בפרק שלפנינו עושה הרב בדבר המעלה הרוחנית שיש בפריקת העול של החלוצים . קוק דבר דומה ברעיונות התנועה הרפורמית . הוא רואה בדרישת הרפורמים לעדכן את ההלכה ולהתאימה לדרישות הזמן את הקדמת המאוחר . אומנם לאחר שעם ישראל ישוב לארצו בשלמות, ובכלל זה מלוכה ומקדש, יהיה מקום להיענות לרוב טענות הרפורמים ולהשתמש בכלים שנחשבים כרגע לא לגיטימיים : על כן הננו מתרחקים מכל שינוי וחידוש הגורר פרצה בחומת התלמוד, שהוא אוצר התורה שבעל פה שעליה בנויה תקותינו העתידה ותעודתינו השלמה . וכדאי לנו לסבול איזה הכבדה לשם זאת התכלית המוסרית והלאומית גם יחד, עד העת שישובו לנו כל סגולותינו, ואז ידריכונו שופטינו ממקום אשר יבחר ד' בדרך הישרה והמכוונת על פי אורה של תורת חיים, בדרישה היותר רחבה כפי 24 הראוי לנו לפי מעמדינו הטוב בעת הטובה ההיא שתבא בע"ה . אף שבשני המקורות ( המאמר "על הציונות" והספר לנבוכי הדור ) מדבר הראי"ה על שתי תקופות שונות, הקשר בין שני המקורות בולט לעין . כך למשל הרעיון בדבר נטיית בית הדין להקל ולהחמיר לפי רמת יראת השמים של הדור מופיע בשני המקורות . במאמר על הסנהדרין, העוסק בחידוש הסמיכה לפני הקמת המקדש : "אבל חלילה אם יגדלו הפרצות והשאיפה לפריקות תתרבה אז בהכרח יהיה בית דין חייבים לגדור דברים" ; 25 ובמקביל בספר לנבוכי הדור : "ולעומת זאת כל שתהיה הפריצות וחלישות רגש הדת נוהג יותר באומה כן יהיה חייבים להחמיר ולעשות סייג לתורה" . 26 הפער העיקרי בין שני המקורות הוא בסוגיית מעמדו של התלמוד הבבלי . במאמר על הציונות גדולה לעולם, הם אחוזות זו לזו בחוט פסיכולוגי [ . . . ] זו פונה לדרך הקודש וזו מנאצת ומחללת כל קודש [ . . . ] אבל כאשר נבאר להנפשות המתרגשות את יסוד תביעתן ואיך היא ראויה להיות נדונה אז ינוח הזעף וישוב הלב על מכונו" ( לנבוכי הדור, עמ' 83 ) . 22 101 - 82 . Conversations 21 ( 2015 ) , pp 23 הראי"ה קוק, "מאמר הדור", אדר היקר, ירושלים תשכ"ז, עמ' קז - קטז . 24 לנבוכי הדור, עמ' 88 - 89 . בהמשך הדברים מתריע הראי"ה על הנזק שעלול להיגרם מעזיבת התלמוד לפני הקמת הסנהדרין בלשכת הגזית . לדבריו הדת היהודית בשונה מהנצרות מקיפה את כל תחומי החיים . אדם שומר מצוות מנוע מלאכול בביתו של מי שאינו מקפיד על כשרות ונרתע מלשאת את בן הנידה . במצב כזה עזיבת ההלכה תגרום לנתק בעם . לכן קובע הראי"ה : "עלינו להכיר את השמירה הדתית – לראש מכשירי הלאומיות" ( שם, עמ' 94 ) . 25 על הציונות, עמ' 241 . 26 לנבוכי הדור, עמ' 87 .
|
|