|
|
עמוד:12
רבי שלום שבזי : עיונים בקובץ חדש בכתב ידו 12 שנה, אני צעיר המחברים שָׁלֵם בירב א"מ [ = אבא מורי ] יוסף, מכונה מַשְׁתָּא, על שם משפחתי, ועל שם עירי אלשבזי" . 5 כמו רבים ממשוררי ישראל שרמזו את שמם באקרוסטיכון של השירים שחיברו כך נהג גם רבי שלום שבזי . את שמו הפרטי הוא כתב שלם ללא האות ואו, וברבים משיריו הוא רומז לשמו באקרוסטיכון "שלם בן יוסף אלשבזי משתא" 6 או "שלם בירב יוסף אלשבזי משתא" . 7 על זיהוי שמו, אם שָׁלוֹם, שהוא בתרגום ערבי סַלַאם ( سلام ) , או שָׁלֵם בלא וא"ו, שהוא בתרגום ערבי סַאלֵם ( سالم ) , כתב הרב אברהם נדאף : והדבר ידוע כי לא מחמת המבטא 8 קורא שמו שלם בלי ואו בין הלמ"ד והמ"ם, אלא מפני שינוי שיש בין תיבת שלם לשלום לפי דקדוק פי' [ רוש ] המלה, כי שלם מלשון ויבא יעקב שלם ( בראשית לג, יח ) ופי' [ רש ] הרס"ג בערבי "סַאלם" . 9 אבל שלום פירושו סְלַאם, וכן המסתערבים 10 אומרים זה לזה סלאם עליכום, ובעברית, שלום עליכם, ואין אומרים "סאלם עליכום" שלם עליכם . והעם רגילים לקרוא שם לאנשים סאלם בערבית שהוא שלם בעברית, וכן לאשה קורין סְלַאמה במקום שלומית בעברית . ורק אלה שאינם יודעים את דקדוק הלשון, קוראים סאלם שלום ולא מפני המבטא . 11 דברים דומים כתבו חכמים נוספים שנולדו בתימן . פרופ' יהודה רצהבי כתב : "'שלם' הוא גם התרגום המדוייק של צורת השם הערבי 'סאלם' שהמשורר משתמש בו הרבה" . 12 הרב יוסף קאפח כתב : "רבנו בספרו זה ובשירתו מתרגם את שמו שלם ולא שלום כנהוג אצל יהודי תימן, וכך הוא באמת התרגום המדויק של השם הערבי 'סאלם' שלם, וכן תרגם רס"ג ויבא יעקב שלם 'סאלמא', 13 אבל שלום הוא תרגום המילה 'סלאם'" . 14 לדברי הרב עמרם קרח "כן הוא דקדוק העתקת שם סאלם , וכמו שהר' [ ב ] הפיטן רושם שמו בראשי חרוזים" . 15 את אחד משיריו הכתוב בכתב ידו ( ואפשר שגם הניקוד הוא שלו ) חתם ר"ש שבזי במילים 5 שבזי, חמדת ימים ( בר מעוז ) , פירושו לפסוק "דרך כוכב מיעקב" ( במדבר כד, יז ) , עמ' 342 . על המהדורות השונות של חמדת ימים ראה להלן בפרק זה, הערה 228 . 6 ראה למשל בפיוט הפותח במילים "שבח נזכיר לצורנו, וננעים שיר שפתינו", רצהבי, שירי שבזי : ביבליוגרפיה, עמ' ,54 מס' 645 ; ובפיוט הפותח במילים "שמחו ביום שבת ילדי גבירה", שם, עמ' ,58 מס' 703 . 7 ראה למשל בפיוט הפותח במילים "שחתי לעפר מיגוני, ושינה נדדה מעיני", שם, עמ' ,56 מס' 674 . 8 הכוונה לתופעה של הגיית החולם כצירי . ראה מורג, העברית שבפי יהודי תימן, עמ' 92 - 93 ; טובי, צירי וחולם . על תופעה זו בשירת ר"ש שבזי ראה להלן חלק שני, פרק ז, סעיף 1 . 9 על פירוש רס"ג לפסוק זה ראה למשל כתר תורה : תאג' . 10 מוּסְתַערבִּים הוא כינוי לקהילות היהודים העתיקות בארץ ישראל, שהיו דומים בתרבותם לשכניהם הערבים . 11 נדאף, ר' שלם שבזי, עמ' 329 . 12 רצהבי, שבזי ושירתו, עמ' קלו הערה 10 . 13 ראה למשל כתר תורה : תאג', תפסיר רס"ג לבראשית לג, יח . 14 קאפח, חמדת ימים, עמ' 994 - 995 ; הנ"ל, רבי שלום שבזי, עמ' 991 . 15 ראה דיואן חפץ חיים ( מקיטון ) , פתח דבר מהר"ר עמרם קרח זצ"ל, עמ' 11 הערה א .
|
|