|
|
עמוד:11
בפתח הקובץ 11 נתן כהן מתחקה אחר שלבי ההתגבשות של ההכרה במזרח אירופה בצורך החיוני בספרות ביידיש שממוענת לילדים ולבני-נוער, ובעשייה בפועל לקידום סוגה ספרותית זאת עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה . הוא מתאר את היוזמות החינוכיות שביקשו לתת מענה למערכת החינוך המסורתית מזה, ולדרישות החילוניות-סוציאליסטיות מזה . כשהדרישה לספרי קריאה וספרי לימוד לילדים התגברה, היא קיבלה מענה באמצעות תרגומים ועיבודים ליידיש שגם עוברים התאמה לקוראים יהודים צעירים, ועיתונות יידיש לילדים . כמו כן גם נוצרים מוסדות תרבותיים כגון הוצאות ספרים, סדרות ספרים ייעודיות, ספריות השאלה, ועדות לקידום הספרות ופרסים ספרותיים . יוסף פונד מציג סקירה דיאכרונית של תוכני גיליונות השבועון לילדים המודיע הצעיר של "אגודת ישראל", ובוחן אותם משנות החמישים ועד שנות התשעים של המאה העשרים כמצע לצמיחתה של ספרות ילדים חרדית . המאמר סוקר קרוב ל - 1400 יצירות, רובן ככולן מגויסות לצורכי חינוך והן נוטות לאידיאליזציה של החברה החרדית בכלל וילדות בחברה החרדית בפרט . נושא המאמר כמעט שלא נחקר עד היום ועוד רבים האתגרים המחקריים העומדים לפתחו . דוד גדג' מנתח דוחות מפקחים על החינוך היהודי במרוקו ברשתות "כל ישראל חברים" ו"חינוך יהודי צרפתי" . הדו"חות נכתבו במחצית הראשונה של המאה העשרים ומתארים באופן אותנטי תוכניות לימודים, נושאים ותכנים הנלמדים בפועל, ספרי לימוד, שיטות הוראה, תנאים פיזיים, טיב המורים והרכב התלמידים . המאמר אומנם לא עוסק באופן ישיר בספרות ילדים, אלא בספרי הלימוד לילדים, אולם ניתן באמצעותו ללמוד על מאפייניה של ילדות יהודית בצפון אפריקה, נושא שלמרבה הצער כמעט שלא נדון במחקר עד היום . נעמה הראל בוחנת במאמרה סיפור מוקדם של דבורה בארון בשם "הרחמניה" שראה אור בשבועון העברי לבני הנעורים החיים והטבע בשנת 1905 , בהיותה בת שמונה-עשרה בלבד . הראל קוראת את הסיפור כיצירה שמבשרת מגמות חברתיות ומגדריות חתרניות, אשר ילכו ויבשילו ביצירותיה המאוחרות והקנוניות של בארון . החיבור שנוצר בסיפור בין הילדה לבין כלב הרחוב הוא חיבור אשר סותר במהותו ייצוגים ספרותיים בני התקופה הן של נשים והן של כלבים . בדומה למאמרה של נעמה הראל, גם מאמרה של רתם פרגר וגנר דן בסיפורים העוסקים בקשר הרגשי הנרקם בין ילד לבין בעל חיים, ומכאן ניתן אף להקיש באשר לתפוצתה של תמה זו בספרות הילדים העברית בראשית המאה העשרים . תמה זו מעוררת היום עניין מחדש כביטוי לקשר הרחב בין האדם לסביבה . פרגר וגנר בוחנת את שאלת היחסים בין ילדים לבעלי חיים
|
|