|
|
עמוד:12
בפתח הקובץ 12 בסיפורת העברית בראשית המאה העשרים ביצירותיהם של מנדלי מוכר ספרים ומשה סתוי ( סטבסקי ) . התבוננות זו מאירה מרחב ספרותי שבו ההבחנה שבין ספרות למבוגרים לבין ספרות ילדים אינה חדה, ואכן, הסיפורים שבהם היא עוסקת נכתבו, ברובם, עבור מבוגרים אולם הופנו לקהל קוראים צעיר במקראות ומאספים שונים עוד בראשית המאה העשרים, וקרוב לוודאי שאילו נקראו היום על ידי קהל קוראי הספרות העברית, היו מוחזקים כספרות ילדים, ולו משום שגיבוריהם הם ילדים ובעלי חיים . חוסר הבהירות בנוגע לקהל היעד של סיפורים אלה מעורר את השאלה מהי ספרות שמיועדת לילדים ומה מבחין אותה מספרות למבוגרים . דורית למברגר בוחנת במאמרה דוגמאות מספרות הילדים והנוער של דויד גרוסמן, כביטוי של 'פילוסופיה של ילדות' בהשראת מושגי 'האחר' וה'פנים' של עמנואל לוינס . בהשראת מושגיו של לוינס, עוסק מאמרה של למברגר בתיאור ההתפתחות האתית של הדמויות ביצירות, ומראה כיצד במהלך הסיפור נוצר מרחב-שיח שבו מזמן המפגש עם פני-הזולת התפתחות של אינטר-סובייקטיביות, ששיאה הוא הבנת האחר וביטוי של אחריות כלפיו . מאמרה של ורד טוהר החותם את החוברת הוא מאמר מונוגרפי וביבליוגרפי המסכם את מפעל החיים הרב-תחומי של נורית יובל – מאיירת, סופרת, עורכת, מתרגמת ומעבדת לילדים . נורית יובל, ילידת 1940 , בוגרת בצלאל, דור שמיני בארץ ישראל מצד אימה, הקדישה את חייה לתרבות הילד בישראל . איוריה המרשימים מעטרים את עטיפת החוברת ונכללו אף בחוברת עצמה . תודה עמוקה שלוחה לנורית יובל, שנתנה את הסכמתה לכך שאיוריה יעטרו את הגיליון . תודה לסופרת ולמשוררת מיריק שניר, על האישור לצטט את השיר הסיפורי 'הנמלה' כמוטו לקובץ . תודתנו שלוחה גם לעורכת הלשון, שרה המר, על עבודתה הקפדנית, ולצוות הוצאת הספרים של אוניברסיטת בר-אילן – מאיר מוניץ, המביא לבית הדפוס, אלכס טל, מנהל ההוצאה ורייצ'ל יוסף סגניתו, ששקדו להביא את הקובץ לידי גמר . ורד טוהר ותמר וולף-מונזון
|
|