|
|
עמוד:14
יעל רשף 14 בנינו יהיו עברים עלינו לחנכם בשפה עברית ולעשותה השפה העקרית 4 בחנוך בנינו . לאחר הגעתו של בן-יהודה לארץ ישראל קיבלה ההכרה בחשיבות החינוך ביטוי מעשי . סמוך להשתקעותו בארץ שימש תקופה קצרה כמורה לעברית בבית הספר "תורה ומלאכה" שבהנהלת ניסים בכר, ובשנים שלאחר מכן עסק בפעילות מו"לית שנועדה לספק לילדים יודעי העברית חומרי קריאה הולמים, 5 ואף הוציא לאור במשך תקופה קצרה את עיתון הילדים העברי הראשון . משהקים ביחד עם כמה מנכבדי ירושלים את חברת "שפה ברורה" בשלהי שנות השמונים של המאה התשע עשרה, נקבעה הפצת העברית בקרב בני הדור הצעיר במקום הראשון ברשימת האמצעים שבאמצעותם שאפה החברה להגשים את מטרותיה . מכיוון שגידול ילדים, ובפרט ילדים בגיל הרך, נחשב נחלתן של נשים, קהל היעד העיקרי לפעילות זו היה "הנשים והבנות בכל בית אשר יחפצו שם בזה, וכן בבתי הלמוד לבנות של המאיסטרה" . עם זאת, נקבע כי החברה "גם תשתדל שבבתי תלמוד תורה וביתר בתי תלמוד לבנים ובנות, ילמדו וירגילו את התלמידים והתלמידות לדבר עברית" . 6 ואכן, מוסדות חינוך בעברית שהחלו לפעול בארץ משנות השמונים של המאה התשע עשרה ואילך מילאו תפקיד מרכזי בתהליך החייאת הלשון . עד תום תקופת העלייה הראשונה נותר הדיבור בעברית נחלתם של תלמידי בתי הספר וגני הילדים העבריים ושל קומץ מורים ומשוגעים לדבר, ומשהחלה העברית לפרוץ אל מעבר לגבולות בית הספר במהלך תקופת העלייה השנייה המשיכו מוסדות החינוך למלא תפקיד חשוב בהפצתה ובחיזוקה . מרכזיותה של הפעילות החינוכית חייבה יצירה של רפרטואר תרבותי הולם ועודדה סופרים, משוררים ואנשי חינוך להקדיש חלק מפעילותם היוצרת לכתיבה לילדים . מערכת החינוך מצידה 7 סיפקה את קהל היעד ליוצרי התרבות הלאומית בשפה העברית . ניצני הכתיבה הספרותית לילדים אומנם הופיעו כבר בתקופת ההשכלה, 8 אבל היקפה של פעילות זו התרחב מאוד בעקבות הקמת גני הילדים משלהי 4 אליעזר בן-יהודה, "על דבר החנוך", חבצלת ( 2 בינואר 1880 ) , עמ' 3 . 5 אוריאל אופק, ספרות הילדים העברית 1900 - 1948 , כרך א, תל אביב : דביר, תשמ"ח, עמ' 124 , 167 . 6 הצפירה ( 25 בספטמבר 1889 ) , עמ' 3 . 7 רחל אלבוים-דרור, החינוך העברי בארץ ישראל , כרך א : 1854 - 1914 , ירושלים : יד יצחק בן צבי, תשמ"ה, עמ' 368 . 8 אוריאל אופק, ספרות הילדים העברית – ההתחלה , תל אביב : הוצאת מפעלים אוניברסיטאיים, 1979 .
|
|