פרק 1: על ייחודה של שיטת המחקר ההיסטורית

עמוד:14

14 העידן הבין- לאומי : יחסים בין- לאומיים בתקופת אל- עמארנה המורחבת ומסתבר שגם ההפניות במחקריו של ההיסטוריון הגרמני הדגול לאופולד פון-רנקה 0 למעשה רק ( von Ranke ) התבססו על תעודות, שכ- % 0 מהן כבר פורסמו לפני כן . דברים מעטים הם חדשים לחלוטין, משום שלרוב כל תוכן חדש מתייחס בדרך כלשהי לידע קיים, שחלק ממרכיביו משמשים להשגת תוצאה חדשה . למעשה, הידע על אודות העבר אינו מאובן, והוא פושט ולובש צורה בהתאם כל דור מחדש אפוא את ספרי ההיסטוריה שלו, משום שהוא להתקדמות המחקר . בכך משתנה העבר כפונקצייה של ההווה, כיוון מעוניין בהיבטים חדשים של העבר . והרי גם חוקר דברי הימים שהכתיבה ההיסטורית יש בה מן ההשתקפות העצמית . רעיון זה מובא המציל את העבר מנפילה למחוזות השכחה הוא חלק מההיסטוריה . בצורה מעניינת בדבריו של הסופר הארגנטיני חורחה לואיס בורחס ( Borges ) : וזה מזכיר לנו את המטפורה הישנה של היוונים או מוטב, האמת – על כך שלעולם אין אדם יורד אל אותו נהר פעמיים ( הרקליטוס, פרגמנט ) . נדמה לי שיש כאן מידה של חשש . תחילה אנו חושבים על זרימתו של הנהר . אנו חושבים : ״הנהר יישאר, כמובן, אבל המים מתחלפים״ . אחרי כן, ביראה גוברת, אנו נוכחים לדעת שגם אנו משתנים, שאנו ארעיים ובני חלוף כמו הנהר . מכאן נובע שהמחקר הוא למעשה חלק מההתרחשות ההיסטורית, ולכן ספריו הופכים עם הזמן להיות בעצמם תעודות היסטוריות . ראינו אם כן שהמחקר ההיסטורי מתחדש עם הזמן, ושיטות חדשות מוסיפות על הבנת האירועים הנחקרים . ואכן המחקר שלפנינו בוחן את התקופה הקדומה באמצעות 0 ארנולד, היסטוריה, עמ׳ . גולדברג, פרדוקס החוכמה, עמ׳ . ברגר, הזמנה לפגישה, עמ׳ . גם למחקר נתון יש היסטוריה משלו, כיוון שאפשר שבמשך הזמן חלה התפתחות בגישת החוקר : שטיינברג מ׳, עומדים לגורלם, עמ׳ – . פסמור, האובייקטיביות, עמ׳ . וכן ראה בן-ששון, רצף ותמורה, עמ׳ ; ירושלמי, זכור, עמ׳ . מוצקין, ההיסטוריון, עמ׳ , . גלבר, היסטוריה, עמ׳ ; מוזס, מודל ההיסטוריה, עמ׳ , . בורחס, מלאכת השיר, עמ׳ . בנאום שנשאה לרגל קבלת פרס נובל לספרות השיבה כלת הפרס, המשוררת הפולנייה ויסלבה שימבורסקה ( Szymborska ) , למחבר קהלת, שאכן יש חדש תחת השמש, וזהו בעצם גם קהל קוראיו המתחדש . ראה בתוך אלמוג, פניני נובל, עמ׳ 0 – . רוטנשטרייך, בין עבר להווה, עמ׳ – . לפי פוקו, מאחר שההווה מצוי תמיד בתהליכי השתנות, חייבים כל העת לשוב ולהעריך מחדש את העבר . לכתוב את ההיסטוריה של העבר פעם נוספת משמע להבינו מחדש . וכך העבר עוטה משמעויות חדשות לאורם של אירועי ההווה . לכט, 0 הוגים, עמ׳ 0 .

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר