|
|
עמוד:13
13 השבט אמר את דברו ? המבוססת על הזיכרון השבטי והנרטיב התרבותי הייחודי . אם להיות כנים בדברים, נציין כי רצינו להימנע מכתיבת ספר נוסף על הפילוסופיה הקהילתנית, ותחת זאת ביקשנו לבדוק נתיב חדש שעניינו אופן פעולתו של השיח הקהילתני בתוך מרקמים של ספרות ישראלית ועולמית . תודות . במשימת הכתיבה לא היינו, כמובן, לבד . נעזרנו בעצתם החכמה של אנשים רבים, שקראו, ערכו ותיקנו את הטקסט, וגם העירו הערות חשובות ומועילות שתרמו לכתיבתו . הערות אלה חייבו אותנו לא פעם "לחשב מסלול מחדש", תוך בדיקת הנחות היסוד המקוריות שלנו . כתוצאה מתהליך זה, כך אנו מקווים, יצא הספר נשכר . ברצוננו להודות לשורה של קוראים ועורכים שתרמו לכינונו של הספר : ראשון להם הוא ידידנו דן ערב, שהעניק לספר את שמו, ונוסיף עליו גם את שחר אלדר, שקרא גרסה מוקדמת של הספר . אנו מודים מאוד גם לשי שטרן, שעזר לנו להיכנס לנבכי הפילוסופיה הקהילתנית ; תודה ליפתח גולדמן, שהאיר את עינינו ביחס לזיקה בין קומוניטריזם למרקסיזם ; לדפנה ארדינסט – וולקן אנו חייבם שיחות מעניינות על הממשק בין פילוסופיה לספרות, נקודת מבט מרכזית בספר ; דרור ינון קרא חלקים מן הספר והעיר הערות חשובות שקידמו את הדיון ; רצינו להודות גם ליאיר עמיחי המבורגר על השיחות סביב ההיבטים הפסיכולוגיים של הקהילתנות ; תודה מיוחדת לרחל ראובינוף שפתחה בפנינו את האפשרות לחבר בין חשיבה דרך הקהילה לבין חשיבה דרך מטאפורת האם בפסיכואנליזה - יבואו כולם על התודה והברכה . עונג מיוחד הוא לנו להודות לעורכת הספר שלנו, נגה שטיאסני . השיחות עימה האירו סוגיות מפתח מאלפות ויצרו את האיזונים הנכונים בתוכן הספר ובמבנהו . העריכה המעמיקה שלה, שתמיד ירדה לשורשי הדברים, אפשרה לנו להציג את טענותינו כרצף של התפתחות תרבותית שנעה מן המחצית השנייה של המאה שעברה אל ימינו ; בנימין פרנקל, עוזר המחקר שלנו, היה שותף פעיל
|
|