|
|
עמוד:9
9 התחדשותה של מסורת יוצאי צפון אפריקה , שהפך לחג לאומי בישראל ) שרעבי , 2009 ( , היא בלתי נמנעת ומביאה למסקנה שהתעניינות התקשורת היא פועל יוצא של גודל הקבוצה האתנית וכוחה האלקטורלי – פוליטי . ולמרות דחיקתה של הסהרנה בעיתונות הופיע בכתבות מידע חשוב על החגיגות — על מיקומן , היקפן , אישי הציבור שנטלו בהן חלק ועוד . סקירת הכתבות שהתפרסמו בעיתונים במשך כארבעה עשורים אינה נרחבת , אך עשויה לספק מדד להתפתחותן של חגיגות הסהרנה בישראל . ביטאוני הארגון הארצי של יהודי כורדיסטן בישראל , שיזם את חידוש חגיגות הסהרנה בישראל והיה אחראי לארגונן , שימשו מקור מרכזי במחקרי . שמונה כרכים של כתב העת התחדשות , שפרסם ארגון יהודֵי כורדיסטן משנת הקמתו ב – 1973 ועד שנת ,2000 הם מקור מידע בלתי נדלה : דיווחים על החלטות הארגון ועל פעולותיו , מאמרים היסטוריים על חיי הקהילות היהודיות בכורדיסטן , על עלייתם ועל קליטתם בישראל , ביוגרפיה של אישים ידועים מהעדה , אמנות הריקוד בכורדיסטן ועוד . מקום נרחב יוחד בכתב העת לדיון במשמעות חגיגות הסהרנה ולתיאורן בארץ המוצא ובעיקר בישראל : ההיערכות , הגופים השותפים , תוכנייה של החגיגות , מועדי החגיגות וכמה זמן ארכו , מיקומן , תכתובות , סקירות מפורטות מהשטח , התוכנית האמנותית , היקף החגיגות , קהל המשתתפים , תמונות , אישי הציבור שהשתתפו , הנאומים שהם וראשי ארגון יהודי כורדיסטן נשאו ועוד . בכרכים של כתב העת התחדשות , שנערכו על ידי ראשי הארגון ) שבעה כרכים בשנים 1773 - 1990 בעריכתו של חביב שמעוני ; כרך שמיני בשנת 2000 בעריכתו של יעקב יעקב ( הופיעו גם עדויות רבות על חגיגות הסהרנה מפי נשים וגברים שעלו מאזוריה השונים של כורדיסטן . כמו כן סיפרו צעירים בני דור שני ושלישי על חוויותיהם בחגיגות ועל משמעותן בעיניהם . עבור החוקרים , הקוראים ובני העדה הכורדית כתב העת
|
|