|
|
עמוד:8
8 רחל שרעבי אחרות , נפקד גם מהספרות המחקרית העשירה , הבוחנת תהליכים בחברה הישראלית . מחקרם של ג ' ף הלפר וחנוך ) הנרי ( אברמוביץ ' ) 1983 ( על חגיגות הסהרנה בכורדיסטן ובישראל הוא חשוב , אך תקף לתחילת שנות ה – 80 . לפיכך כוונתו של ספר זה להשלים את המידע החסר בדבר חגיגות הסהרנה בכורדיסטן והתפתחותן בישראל בעשורים האחרונים . אתמקד בתיאור ובניתוח חגיגות הסהרנה המרכזיות שערך הארגון הארצי של יוצאי כורדיסטן העיראקית , שהיוו רוב בקרב העדה הכורדית בישראל . בעריכת המחקר שולבו שיטות איכותניות שונות , והוא נסמך על חומר ראשוני רב שטרם נותח . המחקר סוקר ומנתח תוכן של כתבות שהופיעו בעיתונות היומית הישראלית החל משנת ,1973 אז נערכו לראשונה בישראל חגיגות סהרנה במתכונתן הציבורית , ועד 2013 . ידיעות נרחבות יחסית הופיעו בעיתונים ידיעות אחרונות , מעריב — ובעיקר ב דבר , ביטאונה של מפלגת מפא " י , כנראה בשל זיהוים הפוליטי של רבים מיוצאי כורדיסטן וראשי ארגונם עם מפלגה זו . ידיעות מצומצמות יותר התפרסמו בעיתונים הארץ , הצופה , על המשמר ועוד . בהזדמנות זו אני מבקשת להודות לעובדי ספריית מדור עיתונות בבית אריאלה בתל אביב , על אדיבותם ועל עזרתם הרבה . הידיעות שמצאתי בעיתונות היו מעטות , הדיווח קצר , והוא נבלע בין שלל הפרסומים הנרחבים על אירועים ועל פסטיבלים בחול המועד סוכות , מועד קיומן של חגיגות הסהרנה . הידיעות הופיעו בדרך כלל בעמודים אחרונים , ולא מצאתי שום דיווח על הסהרנה או תמונה בעמוד שער של עיתון כלשהו . בעשור האחרון פחת הסיקור של הסהרנה בעיתונות כמעט כליל . ל " אי – הנראוּת " של חגיגות הסהרנה בתקשורת יש בוודאי משמעות סוציולוגית . תופעה זו אינה אלא משל למעמדה הזניח והשולי של הסהרנה במרחב הציבורי בישראל , המעידה שזו נותרה חגיגה אתנית סקטוריאלית . ההשוואה לסיקור הנרחב בתקשורת של חג המימונה , חגם של
|
|