|
|
עמוד:13
13 ראובן כהנא : קווים ביוגרפיים - אקדמיים ובתרבות, "הטיפוס האידיאלי" ) במובן הוובריאני ( של ארגונים בלתי פורמליים, שנתן ביטוי הולם ל"תור הזהב" של תנועות הנוער ו"נעורים מודרניים", צריך להיבחן מחדש . תהליכי השינוי הגלובליים הביאו עמם את מה שנהוג לכנות "מפנה הפוסט" בתיאוריות של מדעי החברה והרוח, ושינויים פרדיגמטיים בחשיבה התרבותית – חברתית בכלל . למותר לציין כאן שה"פוסט" כלשעצמו איננו מסורת מחשבתית מונוליתית וגם לא מסורת שאפשר למפותהּ באמצעות גבולות חד – ערכיים . אדרבה, מטבעו של ה"פוסט" מדובר במושא הגות ומחקר מגוון ומשתנה . כהנא היה מודע היטב לחשיבותן של תמורות אלה בתיאוריה 1 והן הציבו בפניו אתגר התרבותית – חברתית שעניינה "המצב הפוסט – מודרני", מושגי היסטורי – קונטינגנטי . אתגר זה קשור לעימות מחשבתי בין הנחות מתודולוגיות ופילוסופיות של הסוציולוגיה האמריקאית של שנות ה – 70 לבין המחשבה ה"פוסט – מודרנית" . צריך לזכור, עם זאת, שהסוציולוגיה הפרסוניאנית, שעליה התחנך כהנא, מכילה גם מרכיבי הגות אנטי – פורמליסטיים, הקשורים למשל למחשבה הרמנויטית . במובן זה ייתכן שדווקא המחשבה הפרסוניאנית הנחשבת לשמרנית נטעה, באופן מפתיע, את זרעי השינוי ההגותי בעבודתו של כהנא . נראה, אם כן, שסדר הגלובליזציה וה"פוסט" הניעו את כהנא לברר מחדש שאלות הקשורות לתופעת הנעורים, הנעוריות ) youthfulness ( והארגון הבלתי פורמלי, ולנסח גישה מבנית פתוחה וגמישה יותר בהמשגתו של ה"קוד הבלתי פורמלי" . גישה זו משחררת את אחיזתו של המודל הבלתי פורמלי בנעורים ומרחיבה אותו לשלבי חיים אחרים . כך, באמצעות המושג "הקוד הבלתי פורמלי", פרם כהנא את האיזומורפיזם ה"קלסי" בין מאפיינים של שלב התפתחותי לבין מאפיינים ארגוניים, את החפיפה האנליטית בין שלב חיים למאפיינים המבניים וההתנהגותיים שלו . בכתיבתו המאוחרת כהנא אף פיתח תפיסה של ה"בלתי פורמלי" כניסוח עיוני – מחקרי מקיף של תופעות והסדרים חברתיים המגלמים תכונות של נעורים, וכן, לדוגמה, תופעות המאפיינות את עולם ההייטק והאינטרנט ) ראו מאמרו של גולן בספר זה ( . כפי שמעיד חזי דר ) ראו מאמרו בספר זה ( , את המעבר מהמשגה של מודל ל"קוד" או לצופן הבלתי פורמלי יש להבין כתפנית מושגית חשובה ומרכזית בחשיבתו של כהנא על נושא הבלתי פורמליות . לחשיבתו של כהנא נודעת השפעה עמוקה על העיון והמחקר הסוציולוגי בישראל, בעיקר בנושאים הקשורים למערכות חינוך ולפדגוגיה בלתי פורמליות
|
|