|
|
עמוד:12
12 הסדר החברתי והקוד הבלתי פורמלי הקלסית כפי שנוסחה במסגרת האנליטית – ריאליסטית הפרסוניאנית, וכן במסגרות סטרוקטורליסטיות – פורמליסטיות כפי שהן מתבטאות למשל בעבודתם של הסוציולוג והאנתרופולוג קלוד לוי – שטראוס ושל ניל סמלסר, שהיה המנחה שלו בעבודת הדוקטורט . בהקשר זה יש להבין את חתירתו של כהנא לבחון את הסטרוקטורות הצפונות במעמקי התרבות, החברה והחינוך שאותם חקר, ולהבין את "מבני העומק" שלהם . בהמשך ללוי – שטראוס הוא טען שקיים ריבוי של צפנים וצירופים מפתיעים ובלתי מובנים מאליהם שאותם יש לחשוף ולהמשיג . לפי גישה זו, המשגה שיטתית ובניית הסבר תיאורטי צריכים להקדים את המחקר על המודל הבלתי פורמלי . החל מסוף שנות ה – 60 ועד סוף שנות ה – 90 שקד כהנא על פיתוח המודל הבלתי פורמלי, שאותו המשיג מאוחר יותר כקוד הבלתי פורמלי ) ראו מאמרו של דר בספר זה ( . במהלך תקופה זו חלו בעולם הגלובלי תמורות רבות משמעות, תרבותיות – חברתיות, פוליטיות, אידיאולוגיות וטכנולוגיות, שלא פסחו גם על החברה בישראל ; בין השאר תמורות שהביאו להארכתה של תקופת הנעורים וליצירתו של שלב חיים חדש המכונה "בגרות צעירה" בין הנעורים הקלסיים לבין הבגרות, להתרופפות ההבחנות בין שלבי החיים ולהגמשת התנועה ביניהם . קטגוריות של גיל ושלבי חיים, שבעבר היו נוקשות יחסית ומעוגנות בפנומנולוגיה "מלוכדת" ובמסגרות משפטיות, נורמטיביות, ריטואליות ומדעיות מתוחמות, אינן עוד כה מוחלטות ונפתחות למשא ומתן מחודש . עצם התפיסה של נעורים ומאפייני נוער הופכת מהותנית פחות ומתירה את קיומם המשותף של מרכיבים פנומנולוגיים, הרמנויטיים, פרפורמטיביים, נומינליסטיים, הפגתיים ואחרים בתפיסה זו . תהליכי שינוי אלה מצאו ביטוי, בין השאר, בעלייה בניידות ובגמישות של תפקידים וזהויות, בהגמשה של הסדרים מוסדיים ושל קטגוריות חברתיות ) ראו מאמרו של אייזנשטדט בספר זה ( , והביאו לבחינה ואף לארגון מחדש של יחסי דת, מגדר, אתניות וגזע ושל יחסים פוליטיים ותרבותיים בכלל, כמו גם לשינוי בתפיסה וביחסי הכוח שבין מרכז לפריפריה ולהתחזקות ה"פוליטיקה של הזהויות" בקרב קבוצות שונות . תמורות אלה לא פסחו על השדה החינוכי הבלתי פורמלי, והן מוצאות בו ביטוי בולט במצע האידיאולוגי, במבנה, בכיווני הפעולה ובפדגוגיה, כמו גם במעמד, בכוח המשיכה ובהשפעה של ארגונים ומסגרות בלתי פורמליים "מסורתיים", ותנועות הנוער בכלל זה . אלה האחרונות שימשו לכהנא ) 2007 ( דוגמאות פרדיגמטיות בפיתוח אנליטי של המודל הבלתי פורמלי . דומה שגם אם לא אמר זאת במפורש, כהנא הבין שלנוכח התמורות המתחוללות בחברה
|
|