|
|
עמוד:9
9 אתרוג הלב ישירים להשגת נצחיות בעבור המתים . אמונה זו הובילה לבחינה מחודשת של משמעות סמלי הלולב והאתרוג באמנות הקבורה . אציג את הטענה ששימשו לא רק כ"תעודת זהות יהודית" וכביטוי חזותי לרעיונות האסכטולוגיים האופייניים כל כך לחג סוכות, אלא הם צוירו על הקברים בהשראת ההבנות של בני התקופה הנדונה בנוגע לאופן שבו יברא האדם מחדש גוף ונפש לחיי נצח באחרית הימים . ומה לא רוצים לומר במפורש, שמסתתר מתחת לפני השטח ? את זאת קשה יותר לחשוף . התמונה מתבהרת כשבוחנים את מסלול תנועת ארבעת מיני הצמחים של סוכות ומבינים שהוא רצוף מכשולים בדמות מכלול חוקים דקדקניים של מיון והגבלה . המטרה - ליצור נדירות . המעטים, בדרך כלל מן האליטה, השיגו את כל ארבעת מיני הצמחים, ובהתאמה לכללים ולהגדרות שנקבעו על ידי החכמים זכו לכבוד וליוקרה בעת התכנסות העדה ביום חגה . העניין עוד סבוך הרבה יותר והוא יתחוור בפרק העוסק בהענקת מתנה לולב / אתרוג שחובה להחזירה - המתנה של חג סוכות, שעד כה לא נחקרה במסגרת הכלים המתודיים של המחקר האנתרופולוגי . אכן, ספר זה אינו מוגבל לתחום ידע אחד . לצד היסטוריה, מקרא ומחשבת ישראל משולבים בו תחומי ידע מגוונים : בוטניקה, ארכיאולוגיה, אנתרופולוגיה, מיתולוגיה, פולקלור, כלכלה, משפט, מוסר, אמנות, אסתטיקה ועוד . ספר זה אף אינו מוגבל למסגרת של זמן כלשהו . חקירת ההיסטוריה של חפץ היא, בד בבד עם חקירת היסטוריה מנטלית, דבר המחייב ראייה רחבת זמן . אוסיף ואחדד שזיהוי התופעות בדת, במסורת, בחברה ובתרבות היהודיים ייעשה באמצעות השוואתם לתרבויות אחרות . כך יתחוור שלב – לבם של תוצרים תרבותיים יהודיים פועם בהתאמה מלאה עם תוצרים תרבותיים דומים בצורתם ובמשמעותם וממלא את אותם התפקידים במעין קהילה תרבותית אוניברסלית . מרתק המעקב אחר המאמצים לקשר תוצרים אלו של החברות האנושיות לנרטיב היהודי, בהתאמה
|
|