|
|
עמוד:8
8 שמואל ארואס אנחנו יודעים להעריך כלי עבודה או מכשיר טוב ומוכנים לשלם יותר עבור כלי כזה שישרת אותנו באופן מיטבי . אנחנו מודעים גם לבעיות שהטכנולוגיה יוצרת בכל האספקטים שלה . מי לא מכיר את ההרגשה של שימוש בכלי גרוע ? כלי גרוע משפיע לרעה על איכות הביצוע וגורם למשתמש מפח נפש . ואכן, במכשירים רבים הנמצאים בשימושנו ניכרות טעויות בעיצוב . אולם, אלא אם מדובר בטעות עיצוב בולטת במיוחד, רוב האנשים נוטים להאשים גורמים אחרים, ובראש וראשונה את עצמם, ולא את מתכנן המכשיר שיצר כלי קשה לשימוש, לא יעיל, לא נוח או לא בטיחותי . הרבה מוצרים לשימוש יומיומי מאופיינים בליקויי הנדסת אנוש . לדוגמה, אנשים מעטים בלבד מכירים את כל אפשרויות התכנות של מכשירי החשמל הביתיים שלהם ; רבים מאתנו מכירים ומשתמשים רק בקומץ ממבחר הפעולות, ושפע האפשרויות מבלבל אותנו כל כך עד שגם הפעולות הבסיסיות שמכשיר ביתי אמור לבצע הופכות קשות . מכשירים כאלה הם דוגמה לתיכּוּן גרוע של מה שמכונה "ממשק המשתמש" . הכוונה במונח זה, או במונח המקצועי "ממשק אדם – מכונה" human machine interface ( HMI ) , היא לכל הפרטים התפעוליים של מכשיר — הפקדים, החיוויים והתצוגות . הצרכן הממוצע אינו מודע בדרך כלל לליקויים בתחום זה, הן בעת הקנייה והן במהלך השימוש במכשיר . לרוב הצרכן נוטה להאשים את עצמו בכך שלא קרא את מדריך השימוש, או להפנות אצבע מאשימה כלפי הזיכרון החלש שלו, הגיל שלו, היכולת הטכנית המוגבלת שלו, העובדה שהתפתה לרכוש מכשיר משוכלל מדי . את המעצב או את מהנדסי החברה שיצרה את המכשיר לא מאשימים בדרך כלל . המהנדסים, שלא השכילו ליצור מכשיר קל לתפעול — הם אינם זוכים לביקורת . והביקורת לרוב מוצדקת . בעיות תפעול של מכשירים ותוכנות הן אחד ממקורות התסכול המובהקים של משתמשי טכנולוגיה רבים . אין דבר מתסכל יותר מתוכנה טיפשה שמקשה עלינו לקבל את מבוקשנו, ומוצרים
|
|