|
|
עמוד:13
13 אזור חיץ מההיבט הריאליסטי, המטרה היא מניעת מלחמה ; מההיבט הלאומי, המטרה היא הגנה על תושבי המדינה הנתונה ; ומההיבט הפוליטי, המטרה היא הגנה על המשטר ועל הסדר הקיים . ניתן לזהות קווים ודפוסים מקבילים בחשיבה הניטרלית ובחשיבה ההגנתית בכלל ; למשל, השאיפה לקונצנזוס רחב ככל שניתן באשר למדיניות הננקטת בתוך המדינה, ושמירה על מצב שיאפשר כושר עמידה בקונפליקטים שמקורם בין – לאומי . החוקר אפרים קארש ( Karsh ) מחלק את המדיניות הניטרלית למרכיב פוזיטיבי ולמרכיב נגטיבי . המרכיב הפוזיטיבי במדיניות הניטרלית משמעותו מכלול ניסיונותיה האקטיביים של המדינה הניטרלית להפוך את הניטרליות שלה לאטרקטיבית במידה המרבית בעיני הצדדים הנִצים . מרכיב זה כולל בתוכו, מחד גיסא, שורת פעולות המיועדות להפחתת חששותיהם של הצדדים הנִצים מהנזקים שעלולים להיגרם להם מהניטרליות של המדינה הקטנה, ומאידך גיסא, צעדים המיועדים להביא להגברת עניינם בהמשך שמירתה של הניטרליות . המרכיב הנגטיבי במדיניות הניטרלית, לעומת זאת, פירושו הרתעת הצדדים הלוחמים מפני הפרת הניטרליות על ידי שכנועם בעלותה הגבוהה של פעולה זו . את המרכיב הנגטיבי במדיניות הניטרליות ניתן לחלק לשני מרכיבי משנה - האסטרטגיה הנגטיבית הדפנסיבית והאסטרטגיה הנגטיבית האופנסיבית : * אסטרטגיה דפנסיבית משמעותה ניסיון להרתיע את הצדדים הנִצים על דרך המניעה, קרי הגברה מרבית של חוסנה הפנימי של המדינה הניטרלית, בראש ובראשונה במישור הצבאי, מתוך כוונה להצביע בפני התוקפן הפוטנציאלי על עלותה הישירה הגבוהה של הפרת הניטרליות . * אסטרטגיה אופנסיבית משמעותה ניהול מדיניות חוץ אקטיבית ויוזמת, החותרת לנצל את נקודות התורפה של הצדדים הנִצים
|
|