ירמיה

עמוד:6

ב 6 פ יר ו ש ש ד " ל ל יר מ י ה ו [ ה ] מה מצאו . כאן תחלת התוכחה . ותלה הקלקלה באבותם הקדמונים שהתחילו לזנות מאחרי ה' ומהם נמשך אחר כך להוכיח את בני דורו : עוֶל . הפך אמונה כמו 'אל אמונה ואין עוֶל' ( דברים ל"ב ד' ) , וכן 'לא תעשו עוֶל במשפט במדה במשקל ובמשורה' ( ויקרא י"ט ל"ה ) : וילכו אחרי ההבל . זו רעה אחרת . ולמטה מפרש 'כי שתים רעות עשה עמי' : [ ו ] איה ה ' . אנה עזבנוהו . כלומר השליכוהו אחרי גֵוָם ולא זכרוהו : בארץ ערבה ושוחה . רוז' פירש שיש בה שוחות וגומות . ואם כן היה לו לומר בלשון רבים . ולי נראה ארץ שוחה ארץ קבר . שאוֹל . ארץ שהיושב בה כאלו הוא בקבר ובמקום אשר לא יחיה אדם שם . והנה הזכיר תחלה ערבה שהוא כמשמעו ואחר כך שוחה שהוא לשון מושאל . וכן אחר כך הזכיר תחלה ארץ ציה כמשמעו ואחר כך צלמות שהוא לשון מושאל, שענינו חושך גדול, והושאל על כל מקום נורא ומפחיד : [ ז ] ואביא אתכם . היה לו לומר המביא אותנו אל ארץ הכרמל . והפסיק הענין כדי להתחיל בתוכחה, ושם הדיבור בפי האל . ואביא אתכם . עם האבות שכבר מתו מְדַבֵר ותחילה הזכירם בלשון נסתר [ מה מצאו אבותיכם וגו' ולא אמרו וגו' ] ועתה מדבר עמהם לנכח . ארץ הכרמל . כל ארץ טובה נקראת כן על פי הכרמל שהיה הר טוב ונחמד . ורוז' וגיז' אומרים כי כרמל היה מתחילתו שם כללי נגזר מן כרם והיה ענינו ארץ טובה, ואחר כך הונח ביחוד להר הכרמל . ואני אומר כי כרמל נגזר מן כרם אל . ויש אומרים מן כָר מָלֵא : ונחלתי שמתם . בטפחא מרכא ( רע"ח ) : [ ח ] ותופשי התורה . אנשי ההוראה . כמו 'תֹּפְשֵׂי הַמִּלְחָמָה' ( במדבר ל"א כ"ז ) , שנקראו גם שִׁמְע֥וּ דְבַר-יְה וָֹ֖ה בֵּ֣ית יַֽעֲקֹ֑ב תָּבֹ֥א אֲלֵיהֶ֖ם נְאֻם-יְה וָֹֽה : ד כֹּ֣ה | אָמַ֣ר יְה וָֹ֗ה מַה-מָּֽצְא֨וּ וְכָֽל-מִשְׁפְּח֖וֹת בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל : ה אֲבֽוֹתֵיכֶ֥ם בִּי֙עָ֔וֶל כִּ֥י רָֽחֲק֖וּ מֵֽעָלָ֑י וַיֵּֽלְכ֛וּ אַֽחֲרֵ֥י הַהֶ֖בֶל וַיֶּהְבָּֽלוּ : וְלֹ֣א אָֽמְר֔וּ אַיֵּ֣ה יְה וָֹ֔ה הַמַּֽעֲלֶ֥ה אֹתָ֖נוּ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם ו הַמּוֹלִ֨יךְ אֹתָ֜נוּ בַּמִּדְבָּ֗ר בְּאֶ֨רֶץ עֲרָבָ֤ה וְשׁוּחָה֙בְּאֶ֙רֶץ֙צִיָּ֣ה וְצַלְמָ֔וֶת בְּאֶ֗רֶץ לֹֽא-עָ֤בַר בָּהּ֙אִ֔ישׁ וְלֹֽא-יָשַׁ֥ב אָדָ֖ם שָֽׁם : וָֽאָבִ֤יא אֶתְכֶם֙אֶל-אֶ֣רֶץ הַכַּרְמֶ֔ל לֶאֱכֹ֥ל פִּרְיָ֖הּ וְטוּבָ֑הּ ז וַתָּבֹ֙אוּ֙וַתְּטַמְּא֣וּ אֶת-אַרְצִ֔י וְנַֽחֲלָתִ֥י שַׂמְתֶּ֖ם לְתֽוֹעֵבָֽה : הַכֹּֽהֲנִ֗ים לֹ֤א אָֽמְרוּ֙אַיֵּ֣ה יְה וָֹ֔ה וְתֹֽפְשֵֹ֤י הַתּוֹרָה֙לֹ֣א יְדָע֔וּנִי ח

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא