|
|
עמוד:468
היו חשובים מאוד בעבורו . התעניינותו בירושלים החלה עוד לפני ביקורו הראשון בעיר בשנת . 1919 בכתביו שקדמו למועד זה כתב על מעמדה הרוחני של ירושלים העתיקה ועל ייחודה העולמי . בשנת 1913 התבטא בדבר הצורך בתכנונה של העיר כמרכז סימבולי ונקודת התחלה לציביליזציה של העת החדשה . גדם אף האמין כי תכניותיו הארכיטקטוניות יכולות להוות פתרונות לבעיות הפיצול והמתח בין עדות וקבוצות דתיות ואתניות שונות , העשויות להימצא בכל עיר מודרנית . עם זאת , עד בואו לירושלים היו דעותיו אלה תאורטיות מאוד ורחוקות מרחק רב מביצוע מעשי . המחשבה הראשונה לבוא לירושלים ולנסות לתכננה בהתאם להשקפותיו , עלתה אצל גדס כנראה רק בשנת , 1918 לאחר כיבושה של העיר בידי הבריטים . אז החל יוזם אפשרויות להגעתו לעיר . דומה כי התהודה בעולם בעקבות הצהרת בלפור , שניתנה ב 2 בנובמבר 1917 ודיברה על הקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל ועל אפשרות החזרת ירושלים לידיים יהודיות , והכיבוש הבריטי של ירושלים כחודש ימים לאחר מכן , העלו אצלו מחשבות בדבר אפשרות הגשמת רעיונותיו הקודמים באשר לפיתוחה של ירושלים . באותם ימים שהה בהודו והחל פונה לאישים יהודים שהכיר , והביע את נכונותו לבוא לסייע בתכנונה של העיר . בתחילה נמנעו הגופים הציוניים מלהיענות להצעותיו של גדס , אך לאחר שביולי 1918 הונחו בירושלים אבני הפינה לאוניברסיטה העברית , הסכימו להיעזר בגדס בתכנון קמפוס האוניברסיטה , שהוחלט לבנותה על הר הצופים . ב 11 במאי 1919 כתב דוד אידר , ידידו האישי של גדס _והיו"ר בפועל של ועד הצירים הציוני בירושלים , מכתב לגדס , ובו מסר לו על רעיון הקמת האוניברסיטה העברית בירושלים והציע לו לבוא לירושלים על מנת להגיש תכנית לבניינה של האוניברסיטה . ההחלטה להזמין את גדס להציע תכנית לאוניברסיטה העברית העלתה מחשבות אצל ראשי הגופים הציוניים לנסות להיעזר בשירותיו של גדס גם לתכנונה הכללי של ירושלים . במיוחד לאחר שהתעוררה בגופים אלו התנגדות לתכניתו של מקליין לעיר החדשה . כן חשבו להשתמש בשירותיו של גדס לתכנון יישובים יהודיים ושכונות יהודיות נוספות ברחבי ארץ ישראל . מכתב בנידון אף נשלח לגדם . אלא שהידיעה על פניית ההנהלה הציונית לגדם בנוגע לתכנונה הכללי של ירושלים נודעה לשלטונות הבריטיים , והם מחו על כך שכן ראו בכך מעורבות זרה בתכנונה של העיר שנמצאה בשליטתם . _ויצמן נאלץ אפוא להודיע לגדס שבאשר לירושלים חוזרת בה ההנהלה הציונית מבקשתה שיתכנן את העיר . לעומת זאת ב 2 ביולי 1919 נתקיימה פגישה ביניהם , ובה נידון עניין תכנונה של האוניברסיטה , הנושא שוויצמן היה מעוניין בו יותר מכול . לאחר זמן חל כנראה שינוי בעמדת הממשל הבריטי באשר לאפשרות שגדס יגיש הצעה לתכנונה הכללי של ירושלים . ב 12 ביולי 1919 פרסם ידידו של גדס , מתכנן הערים לנצ'סטר , ( 1-31101168161- ) מאמר ביקורת על תכניתו של מקליין בעיתון _הבריטי 'אובזרוורי . 70 מלר ( לעיל הערה , ( 68 עמי ; 264-263 הימן 1994 ( לעיל הערה , ( 2 עמי 71 . 122-121 מלר ( שם , ( עמי ; 264 הימן ( שם , ( עמי , 112-111 והמקורות המצוינים שם . 72 הימן ( שם , ( עמי 112 הערה , 31 והמקור המצוין שם ; על הזמנת גדס לבוא לארץ ראה גם €1 _, 011 ( 1 111€ _€1055 _? 00 < 15 0 / £ > 11 [> 11€ , ה . { 0111560 311 ( 1 5 . 505110 _^ 5 _^}' , 8011110115 011 111€ _00 / 7 _ ! 72-76 . קק 1993 , ח 1183161 ץ . _16 73 פירוט על ההתכתבויות בין הגופים הציוניים לגדס ראה הימן 1994 ( לעיל הערה , ( 2 עמ' 11 ? -117 והמקורות המצוינים שם .
|
|