|
|
עמוד:494
ז . דיון וסיכום . 1 העיר העתיקה אין ספק כי הדבר החשוב ביותר בתקופת היבראשיתי של השלטון הבריטי בארץ ישראל , היה ההחלטה לשמר את קומפלקס העיר העתיקה כולה , כפי שמצאוה הכוחות הבריטים שעה שנכנסו אליה , והביצוע המוצלח של החלטה זו . בסוף תקופת השלטון העות'מאני החלו מתגלים בקיעים בבנייניה של העיר העתיקה ובמחשבה בדבר הצורך לשמר אותה בשלמותה . הפתח שנפרץ בחומת העיר לרגל כניסתו של הקיסר הגרמני לתוכה בשנת , 1898 בניית מבנים ותוספות _בצמוד לחומת העיר ולשעריה ואף על החומה , ושימוש בחומרים ואבנים ממבניה העתיקים , כולל חלקים מחומתה , לצורך בנייה חדשה - כל אלו היוו איום על עתידה . לפני חדירת המודרניזציה המערבית לתחומי ארץ ישראל , היו בה מספר ערים היסטוריות מוקפות חומה . מאז נהרסו החומות ונחרבו החלקים העתיקים של רובן . בטבריה נעלמה העיר העתיקה וחומתה נהרסה כמעט כליל . גורל דומה פקד את חומות חיפה ויפו , ובמידה רבה גם את החלקים העתיקים בתוכן . גם עכו לא השתמרה כראוי לה . 167 היחידה שזכתה לכך היא ירושלים , ואין ספק שמעמדה כעיר הקדושה לשלוש הדתות המונותאיסטיות הגדולות , וקיומם של האתרים והמבנים הדתיים החשובים ביותר לשלוש הדתות הללו בתוכה , הם שסייעו בכך . אולם העיר ההיסטורית שנשתמרה היא בעצם עיר _ימי ביניימית . חומתה הנוכחית נבנתה רק במאה השש עשרה . מגדליה , שווקיה , בתיה ועיקר רחובותיה , הם פרי תקופות מאוחרות יחסית : הצלבנית , הממלוכית ואף העותימאנית . חלק ניכר מהמבנים הגדולים של ירושלים , גם בתוך העיר העתיקה , נבנו אפילו במאה התשע עשרה . מדוע אם כן היה צורך לשמר אותה ? מה קדוש במבנים ושווקים של צלבנים שרדפו ושחטו יהודים בדרכם לארץ , ואת יהודי ירושלים כשכבשו אותה ? מדוע לשמר את כל הקומפלקס של העיר העתיקה שבתוכה גם מבנים רבים רעועים , חסרי כל חשיבות ארכיטקטונית , בהם מתקיימת בתנאים קשים ביותר אוכלוסייה ענייה ודלה , מוסלמית ברובה ? האם לא די היה בשימור המבנים הדתיים ההיסטוריים החשובים והיפים בלבד , ובחשיפת השרידים ההיסטוריים הקדומים יותר ? היו אנשים מרכזיים שהציעו הצעות כאלו . פרופי פלינדרס _פיטרי , מאבות הארכאולוגיה המצרית _והארצישראלית , הציע מיד לאחר הכיבוש הבריטי לפנות את העיר העתיקה מתושביה ולחשוף את אתריה ההיסטוריים 166 נראה גם כי המושל הטורקי האחרון בארץ , גימאל פאשא , התכוון אף להרוס חלק מהעיר העתיקה ולסלול שדרה רחבה מהפתח שנפרץ ליד שער יפו על תוואי רחוב דוד אל הר הבית , ובשדרה גם רכבת חשמלית ; ראה פוקס ( לעיל הערה , ( 3 עמי , 58 המסתמך על דבריו של קליפורד הולידיי : _11€ " 3 זו 10 ו 01 " £ ( 0 . קק 8 1€ _& \ 11 ( 1 < 11€ _ו 7 1 - ז 10 ? 316 * 1106 , / < _31€5 § ח 1 חח _7 ? _13 _י 1 ח 10 \\/ 0 _^ 01 | , _ץ 10111 ( _13 _^ 0 _^ 0 : 111€ ( 1933 ) , 290-292 . 329 0 . _£ . 1 167 על הרס החלקים העתיקים של טבריה ויפו ועל הניסיונות לפגוע גם כעכו בתקופה שלאחר מלחמת העצמאות , ראה יי פז , _ישימור המורשת האדריכלית בשכונות הנטושות לאחר מלחמת העצמאות , קתדרה 88 ( תמוז תשנ"ח , ( עמי . 135-95 על הפגיעה בחומת העיר העתיקה בירושלים על ידי לקיחת אבנים ממנה , ועל תיקונה בראשית התקופה הבריטית , ראה גם אי ליפשיץ , דרך עקובה , תל אביב תשל"ח , עמי . 86-85
|
|