|
|
עמוד:486
באשר לשטחים הדורשים טיפול מיוחד , הוא קבע חמישה כאלה : ( 1 ) העיר העתיקה ; ( 2 ) הר ציון ; ( 3 ) ברכת השילוח ועמק הקידרון ; ( 4 ) הר הצופים וקמפוס האוניברסיטה ; ( 5 ) בית היתומים הסורי ( שנלר . ( לא מפורטים כל צעדים ספציפיים ל'טיפול המיוחד אלא אמירה כללית בלבד . בנושא הדרכים אשבי לא הוסיף הרבה . בדרך כלל מוצגות הדרכים הקיימות , בתוספת כמה דרכים שהציע גדס . כן נעשה שימוש במערכת קווי הגובה הטופוגרפיים של גדס . אין פירוט של מערכת הדרכים כולה ואין דירוג בין סוגי הרחובות , אלא תמונה כללית בלבד . חידוש מרכזי בתכניתו הוא סימון שטחי תעשייה ומלאכה . שישה כאלה מסומנים על פני שטחים ניכרים . 135 יש המסבירים זאת בשילוב שניסה ליצור בין התכניות של מקליין וגדס , שכל אחד מהם הציע מיקום שונה לאזורי התעשייה , בהתאם לכיווני ההתפתחות שחזה לעיר . _אי הידיעה מה יהיה כיוון ההתפתחות של העיר הביא את אשבי לצרף את התכניות ביחד , ולכן השטחים הגדולים . באשר לשטחי המגורים והעסקים , אשבי כמעט לא פירט על אודותם , אלא אך הקצה להם שטחים שנראו לו מתאימים בעבורם . תשומת לב מיוחדת נתן לשכונות הגנים היהודיות שהחלו קמות בעיר . אין ספק שהוא ראה בהן אלמנט חדש וחשוב בהתפתחותה של ירושלים החדשה , ובספר השני של חברת 'פרו גירוזלםי כתב עליהן פרק מיוחד , תוך הבעת תודות לרופין וקאופמן אשר סיפקו לו מידע ותכניות למאמרו . תכניתו של אשבי לירושלים , אף כי בקוויה הכלליים לא הוסיפה הרבה לתכניותיהם של מקליין וגדס , הצטרפה גם היא כשלב חשוב בתהליך תכנונה של ירושלים . אלא שבינתיים החליט אשבי להתפטר מתפקידיו כמזכיר חברת יפררגירוזלםי וכיועץ העיר ירושלים ולחזור לאנגליה . ו . התפטרות אשבי , הגעתו של קליפורד הולידיי , סיום עבודת חברת יפרו ג'רוזלם ' אשבי , בנסותו לסכם קרוב לארבע שנים של פעילותו בירושלים , ציין כי היו בתקופה זו זמנים של התרוממות רוח וציפייה לגדולות , וזמנים של שפל ודכדוך . בתחילה , כאשר סטורס הציע לו את העבודה בירושלים וכשהכין את הדוח הראשון שלו , בקיץ , 1918 נראה לו העתיד מבטיח מאוד . אך תנאי הסטטוס קוו והאופי הזמני של הממשל הצבאי , עיכבו ומנעו את ביצוע התכניות הגדולות . מששמע אשבי על הקמת הממשל האזרחי ועל מינויו של הרברט סמואל לנציב הראשון , אף כתב אליו וביקש שיחיש את בואו , שכן קיווה כי אז ניתן יהיה לפעול בצורה 135 שחר שפירא מחשב שטחים אלו , וכן את חלוקת השטחים הפונקציונליים , בצורה כמותית בכל הצעות התכנון של ירושלים , ראה שפירא ( לעיל הערה , ( 2 עמ י 136 . 145-142 אשביי ( לעיל הערה , ( 18 עמ ; 12 וראה הדיון בעניין זה אצל הימן 1994 ( לעיל הערה , ( 2 עמ י -380 . 384 137 וראה בעניין זה לעיל יהתמורות העיקריות ; גי ביגר , ישכונות הגנים בירושלים , תכנונן והתפתחותן בראשית שלטון המנדאט הבריטי ; 1925-1917 קתדרה 6 ( טבת תשל"ח , ( עמי . 131-108
|
|