|
|
עמוד:485
עד מהרה , היו בעצם קווים גאומטריים שחיברו בין מספר כפרים ערביים בסביבות ירושלים : שעפאת _, אל עיסאוויה , אל עזרייה _, מר אליאס , דיר יאסין וליפתא . במסגרת גבולות אלו הגיע השטח המתוכנן המיועד לירושלים לכ 63 קמ"ר . בשנים 1921 ו 1922 המשיך אשבי לעבוד על תכניתו , אך נראה כי עד לעזיבתו את העיר בסוף 1922 לא הוסיף פרטים רבים לטיוטה הראשונה שהכין . לקראת 1924 דאג להדפסתה בכרך השני של ספר חברת 'פרו גירוזלםי , ( 1922-1920 ) על כן היא ידועה כתכנית אשבי לירושלים משנת . 1922 _י אשבי קרא לתכניתו 'מערכת האיזור של ירושלים' . _?^ " 2 ) י { . 16 _^ 5016 _^ 1 2011111 § 5 > וסימן עליה חמישה תפקודים : ( 1 ) פרקים ושטחים פתוחים ; ( 2 ) שטחים שמורים לטיפול מיוחד ; ( 3 ) דרכים ; ( 4 ) תעשייה ומלאכה ; ( 5 ) מגורים ועסקים ( ראה איור . ( 10 נראה כי האלמנט החשוב בתכניתו הוא מערכת הפרקים והשטחים הפתוחים , נושא הקשור אצלו מאוד לעניין השימור של ירושלים העתיקה . כבר בדוח הראשון שהגיש בשנת , 1918 עמד אשבי על כך שראוי שתוקם בירושלים מערכת גנים ופרקים . בהמשך הציג מדי פעם , גם בכתב , הצעות המתייחסות למערכת זו . בתכנית 1922 מוצג נושא זה בשלושה חלקים : ( 1 ) רצועה ירוקה של גנים ופרקים משני צדי טיילת החומות לכל אורכה ; ( 2 ) גנים ושטחים פתוחים נוספים בתוך העיר העתיקה ; ( 3 ) מערכת פרקים ושטחים פתוחים במעגל החיצוני מסביב לעיר העתיקה . במידה רבה תואמות הצעותיו את אלו של גדס , ומרחיבות את הצעותיו של מקליין . באשר לשטחים הפתוחים ברצועה שמחוץ לעיר העתיקה , גם הוא חשב שהם יכולים לשמור על צורתם הטבעית עם חקלאות בתוכם , בתוספת סידור ודירוג מסוים בהם . ההבדל מתכניתו של גדס הוא בכך שאשבי פירט יותר את אופיים ומיקד אותם סביב קברים , מערות קבורה ומצבות המצויים בהם . 132 גי ביגר , 'בינויה של ירושלים בתקופת השלטון הבריטי , ' 1948-1917 חי לבסקי ( עורכת , ( ירושלים בתודעה ובעשייה הציונית ( קובץ מאמרים , ( ירושלים תשמ"ט , עמי . 191 באחרונה נכתבה עבודה בנושא : די א"זנשטדט , 'תמורות הגבולות העירוניים ( מוניציפליים ) של ירושלים , ' 1967-1863 עבודת מוסמך , אוניברסיטת _בר אילן , תשנ"ח . המחבר כותב כי בתקופת השלטון הבריטי פורסמו שלוש ידיעות בעיתון הממשלתי בדבר הגבולות המוניציפליים של ירושלים : ב 15 בספטמבר , 1921 ב 1 באוקטובר 1924 וב 16 בנובמבר . 1931 בידיעות מהשנים 1921 ו 1924 מדובר בגבולות חדשים לתכנון עירוני ולא בגבולות מוניציפליים . החוק להגדרת שטחים מוניציפליים יצא לראשונה בשנת , 1925 ועד לשנה זו עלינו להבדיל בין אזור בנוי , שהוא בעצם השטח שנמצא בשליטה וטיפול מוניציפלי של העירייה , ובין שטח שיועד לתכנון . רק בשנת 1931 הוגדרו בנפרד שני תחומים אלו ונקבעו להם גבולות שונים . השטח המוניציפלי צומצם לאזור הבנוי ממש , ללא שטחים פתוחים בתוכו , והוגדר שטח גדול יותר שיועד לתכנון ; וראה אייזנשטדט ( שם , ( עמי . 55-38 133 אשבי ( לעיל הערה , ( 18 עמי , 19-15 מפת התכנית והסברים ; קנדל ( לעיל הערה , ( 2 עמי ; 10-8 שפירא ( לעיל הערה , ( 2 עמי . 144-143 על תכנית אשבי ראה גם אברמסון ( לעיל הערה , ( 17 עמ' 134 . 183-174 תכניותיו של אשבי לפרקים והכללת בתי הקברות בתוכם , ראה המפות המעובדות אצל קראופורד ( לעיל הערה , ( 33 עמי . 187 , 184 וראה במפות אלו גם את החלוקה האזורית של העיר לתפקודיה השונים .
|
|