|
|
עמוד:472
בנוגע לשטחים מסביב לעיר העתיקה הלך גדס בעקבות מקליין . אמנם שטח הר הזיתים הוצא אצלו ממסגרת הפרק , אך לעומת זאת הוא הרחיב את אזור הפרק , בשתי שלוחות , לכיוון העיר החדשה : שלוחה אחת באזור ואדי _ג'וז , החלק העליון של הקידרון , לכיוון מערב וצפון עד לקבר שמעון הצדיק וקברי הסנהדרין . במזרח הוא איחד את הפארק עם מדרונות הר הזיתים ואף קרא לאזור פארק זה יהפארק הקדוש ביותר בעולם , ' שכן ייכללו בו יכל הקברים , המצבות , המקדשים והזיכרונות של בני שלושת הדתות העולמיות . השלוחה האחרת מתפשטת מאזור גיא בךהינום לכיוון ברכת הסולטאן וממשיכה לכיוון ברכת ממילא . הצבע הירוק שטח הפרקים - בולט מאוד בתכניתו של גדס , שכן הוא מייחס להם חשיבות רבה ( ראה איור . ( 9 לעומת הסכמתו של גדם - לפחות באופן חלקי - עם תכניתו של מקליין לעיר העתיקה ולאזור סביב החומות , כלפי תכנית העיר החדשה של מקליין הייתה לו ביקורת קשה . ההבדל הבולט ביותר בין הצעתו לעיר החדשה לבין הצעת מקליין הוא שגדס זנח את הפורמליזם הצורני - שאצל מקליין התבטא ברמת הפירוט של תכנון רשת הדרכים - והתאים את הדרכים לתנאי השטח . את שתי דרכי היציאה הראשיות מהעיר העתיקה , דרך יפו ודרך שכם , הציע בעורקים ראשיים , ולהן הוא הוסיף כמה דרכי חיבור רדיאליות . עם זאת , אין אצלו פירוט רב בנושא הדרכים . לעומת זאת הוא הרבה לפרט בנושא מיקום מוסדות הממשל והציבור , שלפי הצעתו ירוכזו בעיקר באזורים שממערב ומצפון לעיר העתיקה . גדס עסק בתכניתו גם בשכונות המגורים . הוא היה ביקורתי מאוד כלפי השכונות היהודיות שנבנו מחוץ לחומות בשלהי השלטון העות'מאני ; הוא ראה בהן שכונות עוני שיש להורסן ולבנות חדשות במקומן . כן יצא נגד ארכיטקטורת הבנייה האירופית שהוכנסה לעיר באותה עת , מאחר שראה בה אלמנט זר בנופה ההיסטורי מזרחי של ירושלים . הוא תמך מאוד בצורת הבנייה הערבית המסורתית ובבניית בתים קטנים בדומה לאלו שבכפרים הערביים . הוא מיעט לעסוק בתכנון אזורים תעשייתיים - שכן אלו , לדעתו , כמעט לא צריכים להימצא בירושלים - והגבילם בעיקר לשטח הצמוד לאוניברסיטה . _1113 1930 . ק 61 נ _0 > ' { 01 ? 2165110 £ . ? 11113 ( ח 8611311 01 1116 . 16 _* 1811 _;\§ 6 חס 5 מ _3110 א 01 £ ט _1 _^ 63 _§ 89-91 . קק ; וראה בנידון , כולל הסקיצה , הימן 1994 ( לעיל הערה , ( 2 עמי , 140-138 המפנה אל מכתביו של גדס בנידון אל קיש ;( 25 . 1 . 1930 ) אל סטורס ( אפריל ;( 1930 לנציבות הבריטית ;( 3 . 5 . 1930 ) אל רופין ;( 3 . 5 . 1930 ) ותשובת רופין לגדס 86 . ( 5 . 12 . 1930 ) הר הזיתים וכל האזור ממזרח לעיל העתיקה נידונו , בהדגשה מיוחדת , גם בתכניות השימור השונות שנעשו בירושלים בהמשך המנדט הבריטי , וראה במפורט אברמסון ( לעיל הערה , ( 17 עמי 87 . 306-271 שפירא ( לעיל הערה , ( 20 עמ ; 218-217 הימן 1994 ( לעיל הערה , ( 2 עמי . 140-133 88 גם אשבי והאחרים שעסקו בתכנונה ושימורה של ירושלים באותה עת היו בדעה דומה . דעות שונות , מהעת האחרונה , ראה אצל יי בן אריה , יעקרונות לשימור ירושלים החדשה בראשיתה , אי אחימאיר ( עורכת , ( שימור בירושלים : שימור שכונות ומבנים מחוץ לחומות ( דפי דיון י , מסי , ( 1 ירושלים תשל"ט , עמי 89 . 23-32 על התמיכה הן של גדס הן של אשבי בצורת בנייה דומה לזו בכפרים הערביים ראה מלר ( לעיל הערה , ( 68 עמי 90 . 275-274 הימן ) 1994 לעיל הערה , ( 2 עמי . 135
|
|