|
|
עמוד:430
בעזרת הפקוא"ם ייסדו היהודים בית חרושת לתעשיית זית יתלפיותי ובית מלאכה לתפירת בגדים ולבנים למכירה בהולנד . תושבים לא יהודים ייסדו בית חרושת לכפתורי צדף שחומר הגלם בשבילו הובא מסודן . תיירות מזכרות חזרה והתפתחה בעיר , בדומה למצב שהיה בה בשלהי השלטון העות'מאני . גם סחר במזון ותעשיית מזון המשיכו להתפתח בעיר , טחנות קמח נבנו , בתי דפוס נפתחו ואף כספי יחלוקהי החלו חוזרים ומגיעים לעיר , כאשר המקור העיקרי עתה הוא ארצות הברית . אך למרות כל אלה המשיך המצב הכלכלי להיות קשה , כשמחסור בכסף ובאשראי מעיב על הכול . בשנת 1923 אף חלה נסיגה כלכלית בארץ כולה . העבודות הציבוריות הגדולות שהתקיימו בארץ בשנים קודמות הסתיימו , והיקף ההשקעות צומצם . המדיניות הכלכלית של הממשלה - אשר העדיפה יבוא חופשי וסירבה להעניק הגנה לתוצרת המקומית - הביאה לשליטתם של מוצרי יבוא בשוק , שהתעשייה הצעירה לא יכלה להתחרות בהם . העלייה , שהייתה הביטוי העז לתמורה שחלה בארץ ישראל מאז תום המלחמה , הצטמקה . גם בהרכב העלייה חל שינוי ובמקום הטיפוס החלוצי באו יסודות אחרים : בעלי מלאכה זעירים וסוחרים מבני המעמד הבינוני . אלה היו סימנים ראשונים שבישרו על המפנה שחל עם בואה של העלייה הרביעית . אלא שכל אלה השפיעו מעט מאוד על ירושלים , כיוון שלא הייתה מרכז כלכלי יהודי . עיקר קיומה המשיך להתבסס על מסחר , מוצרי מזון וכלי בית , ותעשייה קלה , כנהוג בערי המזרח . בשביל הבריטים המשיכה העיר לשמש כמרכז מנהלי בלבד . ובשביל הערבים - עיר שוק לאזור שסביבה . הענף הכלכלי המתפתח היה ענף התיירות . על כן , אף שהבסיס הכלכלי של העיר לא היה רחב , הרי חשיבותו הייתה בבסיסיותו . כלכלת העיר התקיימה על הקיים בה . משברים כלכליים שפגעו בארץ כולה , כמו זה שהוזכר לעיל ואף זה שבא מאוחר יותר בשנים , 1928-1926 כמעט לא פגעו בירושלים . שלא כמו בנושאי האוכלוסייה והכלכלה , בתחומי התחבורה והתקשורת חלה התפתחות מרשימה בירושלים בראשית תקופת השלטון הבריטי . בתקופה העות'מאנית לא הגיעו עדיין לעיר כל כלי רכב מוטוריים . אמצעי התחבורה לעיר היו עגלות וכרכרות שהגיעו אליה בדרך שנסללה ממישור החוף , ואשר נעו גם בתוך העיר , במיוחד לאורך דרך יפו , ובין השכונות למרכז העיר , במיוחד לעבר שער יפו . כמו כן , כבר משנת 1892 פעל קו הרכבת מיפו לירושלים . 181 פרס ( לעיל הערה , ( 61 עמי 182 . 130 ביגר ( לעיל הערה , ( 20 עמי , 76 המפנה לדואר היום , 183 . 20 . 11 . 1921 ביגר ( שם , ( עמי , 78-76 המפנה לדוח השנתי של הנציב מ , 14 . 7 . 1921 דיווח של לשכת המסחר ; כללית על העיסוקים של יהודי ירושלים ראה : שי אביצור , 'המלאכה והתעשייה היהודית בירושלים לפני קום המדינה , משלהי התקופה העותימאנית ועד תום המנדאט הבריטי ; פרקים בתולדות ירושלים , ב , ירושלים תשל"ו , עמי ; 276-272 גי ביגר , יהמבנה התעשייתי של ערי _ארץ ישראל ונפותיה בראשית תקופת המנדט ; קתדרה 29 ( תשרי תשמ"ד , ( עמי 184 . 88-86 עמיקם ( לעיל הערה , ( 171 עמי . 299-298 185 וראה בנושא זה כהךהטב ( לעיל הערה . ( 45 186 על מערכת הדרכים לירושלים ובתוכה בסוף התקופה העותימאנית , ראה בךאריה ( לעיל הערה , ( 26 לפי המפתח ; על רשת מסילות הברזל בארץ , כמו גם על התפתחות רשת הדרכים והכבישים בתקופת מלחמת העולם הראשונה , והקשר שלהם לירושלים ראה ביגר ( לעיל הערה , ( 7 עמי . 10-7
|
|