|
|
עמוד:427
בתוך חלוקה זו . נתמקד בעיקר בתקופת ולבראשית של ומן השלטון הבריטי בעיר - התקופה הנידונה במאמר . נראה כי לאור הנתונים המוצגים ניתן להסיק את המסקנות הבאות : . 1 אחוז האוכלוסייה הכללית של ירושלים מתוך אוכלוסיית כלל הארץ , יורד בתקופת המנדט הבריטי מכ 10 ' 0 בלבד בשנת . 1946 . 3 בעיר עצמה ניתן להבחין , לכל אורך תקופת המנדט הבריטי , בגידול כללי באוכלוסייתה . באוכלוסייה המוסלמית והנוצרית גם יחד הגידול הוא מכ 28 , 000 בשנת 1922 לכ 65 , 000 בשנת . 1946 גידול זה מתקרב לשיעור הגידול באוכלוסייה הלא יהודית בארץ כולה בתקופת המנדט . אך לכל אורך תקופה זו האוכלוסייה הלא יהודית בירושלים מהווה כ <> י 5 בלבד מהאוכלוסייה הלא יהודית בארץ כולה . מכאן שהגידול הממשי של האוכלוסייה - גם הלא יהודית - בעיר היה לא גבוה יחסית בתקופת המנדט כולה . בולט עוד יותר מיעוט הגידול בתקופת דיוננו , כאשר למעשה גודל האוכלוסייה בעיר בתקופה זו קרוב מאוד לזה שהיה בעיר בתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה . . 4 באשר לקהילה היהודית בירושלים - בתוך העיר עצמה נראה בהחלט שהיא מצליחה לשמור על רוב לאורך כל תקופת המנדט הבריטי , רוב אשר אפילו גדל מ 55 0 _/> בשנת 1922 לכ 60 0 / 0 בשנת . 1946 עד שנת 1922 גידול האוכלוסייה דומה באוכלוסייה היהודית ובאוכלוסייה הלא יהודית . לאחר מכן , בתקופות העלייה השלישית והרביעית בשנים , 1925-1922 אפשר להבחין בהתחזקות בגידול האוכלוסייה היהודית בעיר . חלקו נובע מריבוי טבעי וחלקו מתושבים החוזרים לירושלים , לאחר שעזבוה במלחמת העולם הראשונה . קילוח דק בלבד מהעלייה היהודית מחוץ לארץ מגיע לעיר , והוא מצומצם יחסית .
|
|