|
|
עמוד:423
בחומרי בנין . המקום היה רחוק מכל יישוב יהודי ומכל אתר ובניין בעיר ; השטח הבנוי הקרוב ביותר היו הכפרים עין כרם ומלחה שגם הם נמצאו במרחק ניכר מהשכונה . לאחר רכישת הקרקע נמסר תכנון השכונה לאדריכל קאופמן ; חלוקת המגרשים ותכנון הכבישים - למהנדסים הקר וילין . תכנית השכונה הוגשה לאישור ועדת התכנון העירונית . לאחר תהליך ממושך אושרה לבסוף התכנית והוצגה לפרסום ב 1 במאי . 1925 אחד היתרונות שנבע ממיקומן של השכונות תלפיות , גבעת אליהו ( ארנונה , ( אדמת עמוס ( מקור חיים , ( בית וגן , בית הכרם וקריית משה היה , שבשל ריחוקן ממרכז העיר יכלו ? להתחמק מכורח הבנייה באבן שנכפה על מרכז העיר . עובדה זו אפשרה לזרז את הבנייה בשכונות אלו על ידי שילוב של בנייה באבן ובנייה בבטון _ובבלוקים , ואכן חלק גדול של הבתים הראשונים בשכונות הללו לא נבנו באבן . כמו כן לא היו בעיות מים לבנייה ברוב השכונות הללו : בתלפיות ובמקור חיים - כיוון שצינור המים מברכות שלמה עבר דרכן ; בבית הכרם ובקריית משה - כיוון שנמשך אליהן צינור מים ממאגר המים המרכזי ברוממה . נקודה מרכזית שחשוב להדגיש היא העובדה שבכל שכונות המגורים העבריות החדשות אשר הוזכרו פה בוצע תכנון כולל של כל השטחים לפני שהחלה הבנייה בהן , דבר שנתאפשר על ידי הפעולה של ריכוז הקרקעות ביד אחת לפני המכירה לבודדים . לאחר התכנון ניתן היה להציע דירות ובתים לכל דורש . באשר לשכונות שנבנו ביוזמת ההנהלה הציונית וחברת 'הכשרת הישוב ; הרעיון שהתגבש אצלם היה כי צריך לשכן יהודים בירושלים באזורים מתוכננים יפה , אך ביצוע הבנייה צריך להישאר בידי התושבים עצמם ויש להסתפק בריכוז הקרקע ובתכנון השכונה . הפעולה כולה נתפסה כעניין עסקי של חברה הרוכשת קרקע , מתכננת אותה ואחר כך מוכרת אותה לפרטים . עם זאת הייתה קיימת התפיסה שבדרך זו נרכשת הקרקע על ידי יהודים שלא יכלו לקנות אותה כפרטים . עיקר השטח נקנה מלא יהודים , תוכנן ונמכר ליהודים , אם כי היו מקרים מועטים שבהם נרכש שטח גם מיהודים פרטיים ולעתים אף נמכר _ללא יהודים , במיוחד באזורים המסחריים . פעולות אלו אף שהיו עסקיות מעיקרן נתנו דחיפה גדולה להתפתחות היישוב היהודי בירושלים . כעזרה למתיישבים בעיר נוסדו בנקים שעיקר פעולתם היה מתן הלוואות ליהודים . בירושלים פעל בעיקר בנק יהלוואה וחסכון מייסודה של התנועה הציונית באמריקה , ובעזרת הלוואותיו נבנו בתים רבים בבית הכרם ובתלפיות . כן נתן הלוואות להשלמת בתים בלתי גמורים במקומות אחרים בעיר , וכך נעזרו גם בוני בתים חדשים במרכז העיר ירושלים בהלוואות הבנק . 152 ביגר ( שם , ( עמי , 124-123 המצטט את בית וגן בבניינה ( אגודה הדדית בע"מ , ( חוברת א . 153 פרטים רבים נוספים על הקמת השכונה והתפתחות הבנייה במקום ראה אצל ביגר ( לעיל הערה , ( 107 עמי 125-122 והמקורות שם , ומפה משורטטת בעמי . 123 ראה גם קרויאנקר ( לעיל הערה , ( 79 עמ י 154 . 263 ביגר ( לעיל הערה , ( 20 עמי 155 . 65 כך למשל מצטט , ביגר ( שם , ( עמי , 44 כי על פי ספרי האחוזה נמכרו שטחים במרכז העיר ירושלים לערבים , 5 . 2 . 1924 ועוד . 156 ביגר ( שם , ( עמי , 44 המצטט את ב"צ דינבורג ( עורך , ( ספר השנה של _א"י , תרפ"ג , עמי . 402
|
|