|
|
עמוד:410
לתכנית הקודמת . תכנית קאופמן נמסרה לוועדת התכנון העירונית באפריל 1921 ואף שאושרה סופית רק בשנת , 1927 הרי הבנייה במקום החלה מיד לאחר מסירתה " ( ראה איור . ( 5 על התכנון של שכונות הגנים והמרכזים המסחריים היהודיים בירושלים כותב גם צירלס רוברט אשבי , מי שהיה היועץ העירוני של העיר ירושלים עד קיץ , 1922 במאמר מסכם בכרך השני של חברת _'פררג'רוזלםי . הוא מציץ שהתכניות לבניית שכונות ומרכזים אלו הובאו לאישור ועדת התכנון העירונית של העיר , אשר הוא היה המזכיר שלה , וכי תכנון זה היה בין הדברים החשובים ביותר שנעשו בירושלים בתקופת כהונתו כיועץ העירוני . הוא מוסר שאת הפרטים למאמרו קיבל מארתור רופין יו"ר הנהלת חברת 'הכשרת הישוב , ' שאותו הכיר מפעילות משותפת בוועדת התכנון העירונית המרכזית ; ובאופן חלקי גם מקאופמן , האדריכל המתכנן . אשבי מעיר על כך כי כל התכניות שהוגשו , תוכננו על פי תכנית האב הכללית שהוא עצמו הכין לעיר ירושלים והותאמו לה . הוא מציין 5 תכניות שהוגשו לוועדה : תלפיות , זנזרייה ( רחביה , ( בוני בית ( בית הכרם , ( אנטיוכוס ( המרכז המסחרי של אזור ממילא ) ואנטימוס ( המרכז המסחרי של אזור בן יהודה . ( באשר לתלפיות הוא מביא שתי מפות תכנון של קאופמן ושני תצלומים של מודל תכנית השכונה . במודל בולטים מאוד מבני הציבור עם כיפות בראשיהם , הממוקמים בראש הגבעה של השכונה . כן הוא מצביע על הקשר שתואם בתכנון השכונה , עם דרך בית לחם-חברון , מנזר מר אליאס , תחנת הרכבת , ודרך החיבור לעיר העתיקה . השטח המצוין על ידו בעבור השכונה הוא כמיליון מ"ר ( ואת אומרת כ 1 , 000 דונם ;( המבנים הציבוריים המיועדים : בית עם , מלון , בתי מרחץ , משרד דואר , חנות קואופרטיבית למזון , תאטרון , אקדמיה , בית כנסת ובית חולים ; ונוסף על כך 800 יחידות מגורים . בהתאם לדיווח של חברת 'הכשרת הישוב' משנת , 1923 נרכשו על ידה באזור תלפיות לאחר המלחמה שטחים שהגיעו לכדי 147 , 000 מ"ר ; כן נרכשו על ידי חברה זו בתקופה שלפני המלחמה 263 , 000 מ"ר . אם נוסיף לשטחים אלה גם שטחים שנרכשו על ידי אפ"ק ואנשים פרטיים נתקרב יותר למספר שנקב אשבי , אך עדיין נראה לנו כי המספר שלו גבוה מדיי . 119 הימן ( לעיל הערה , ( 111 עמ י ; 151 הימן עומד על כך שקאופמן , בדיווחיו על תכנית תלפיות שלו , לא ציין את תכנית גדס ומירס ולא נתן לה את הקרדיט הראוי . וראה בדיווחיו : אצ"מ , 1-18 78 / 4 ( גרמנית ) ובמאמר של , £ \ 0 י 6 ח ? _316 $ ( 1 ח 1 $ ז 1 £ _11 ח 116 ז / 1811 $ 6 י 01 . _16 \ £ מ 1 חו ? 131 . _מו _^ ות _^ נ _^ _61 1926 ) _£ . ג 1 ון _61 י 0 \ א ) _^ € \ _16 _\^ 12 00 . 2 _^ חו 1 ווו 1 10 1117 120 ו 1 0 > 1 < זז > 501 £ וז >! £ 111€ 1 _^ _€€0015 0 / 1116 110-. 1€ ו 1 _, 1920-1922 : 5 _? ה _501 _£ ו _66 , . _1011 ג 1 ו 64-67 0 . /? . _^ $ 1 . קק 1924 , ח _( 10 ח 1- . 0 , ןו 15 ! _10110 ןז > _11 ז 1 _^ 111€ ? 1151 7 \ 4 ' 0 70015 0 / { 116 01 ' _;/ _£ ( 1 ז \ ז 4 \ 1 וראה על אשבי , חברת _יפרו גירוזלםי ופעילות ועדת התכנון העירונית במפורט יותר להלן ישימור ותכנון' והמקורות שם . 121 ביגר ( לעיל הערה , ( 107 _עמ , 110 מציין שאשבי ( יומן , [ 151 טוען כי ליהודים מתכנני השכונה היו תכניות מרחיקות לכת ליצור במקום עיר מודרנית , שתשמש אולי בירת ארץ ישראל היהודית . במרכז השכונה נקבע מבנה גדול שנועד ליבית השלטון היהודי' ורק בלחץ השלטונות הבריטיים שינו יעוד המבנה ליאקדמיה לאמנות ( ראה איור 122 . ( 4 אשבי ( לעיל הערה ;( 120 וראה מיקומה של שכונת תלפיות במפת האזורים שלו , שם , עמי 17 מפה 34 מספר 123 . \\ ייתכן שהתחלף אצל אשבי עניין האמות המרובעות עם המטרים המרובעים . בפרוספקטים של חברת 'הכשרת הישוב' השתמשו לעתים קרובות באמות . באשר לתלפיות מצוין בפרוספקטים אלו
|
|